ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
סוגייתנו ממוקמת בסוף פרק ‘אלו מציאות’, המשנה אותה אנו לומדים חותמת את העיסוק במצוות השבת אבידה. המשנה דנה ביחס בין אבידתו של אדם לאבידת אביו ורבו, וביחסים הפנימיים בין אביו לרבו. אדם שנתקל ומצא את אבידתו וגם את אבידת אביו\רבו, אך אינו יכול להשיב את שניהם, מי מהם קודם? האם עליו להקדים את עצמו ולקחת רק את אבידתו, או שמא אביו או רבו קודמין לו ועליו להשיב קודם את אבידתם, אפילו על חשבון אבידתו שלו?
הסוגיה מחולקת לשניים:
החלק הראשון עוסק במקור הדין, שאבידת האדם קודמת לאבידתם של אחרים. החלק השני עוסק בהגדרה מיהו רבו שאבידתו קודמת לאבידת אביו.
נבקש מהתלמידים לענות על השאלות בכתב:
התלמידים יכתבו בקצרה תשובה לשאלה זו, ולאחר מכן נבקש ממי שמעוניין לשתף את הכיתה במה שכתב.
סוגייתנו ממוקמת בסוף פרק ‘אלו מציאות’, המשנה אותה אנו לומדים חותמת את העיסוק במצוות השבת אבידה. המשנה דנה ביחס בין אבידתו של אדם לאבידת אביו ורבו, וביחסים הפנימיים בין אביו לרבו. אדם שנתקל ומצא את אבידתו וגם את אבידת אביו\רבו, אך אינו יכול להשיב את שניהם, מי מהם קודם? האם עליו להקדים את עצמו ולקחת רק את אבידתו, או שמא אביו או רבו קודמין לו ועליו להשיב קודם את אבידתם, אפילו על חשבון אבידתו שלו?
הסוגיה מחולקת לשניים:
החלק הראשון עוסק במקור הדין, שאבידת האדם קודמת לאבידתם של אחרים. החלק השני עוסק בהגדרה מיהו רבו שאבידתו קודמת לאבידת אביו.
נבקש מהתלמידים לענות על השאלות בכתב:
נלמד בתחילה עם התלמידים רק את המשנה ונענה על שאלות ההבנה:
נדון בכיתה:
נמשיך ללימוד סוגיית הגמרא, ניתן ללמוד ביחד בכיתה או להתפצל לחברותות:
נסכם לתלמידים את הסוגיה ונוודא הבנה. נעלה לדיון את שני חלקי הסוגיה- אמירתו של רב יהודה בשם רב- שעדיף שלא לקיים את המשנה, ואת הדעות השונות בנוגע למיהו רב. נשאל את התלמידים:
נאסוף את הדעות השונות ונסכם:
ישנם שני חידושים עיקריים בסוגיה:
א. הראשון הוא הסיוג של רב יהודה בשם רב למימרא במשנה שאבידת אדם קודמת, ‘כל המקיים בעצמו כך סוף בא לידי כך’ כלומר, אע”פ שזו ההלכה,על האדם לנהוג לפנים משורת הדין ולדאוג לרכוש הזולת לא פחות מרכושו ואולי אף יותר, יש כאן חידוש על פני המשנה, וכן חידוש תפיסתי בקיום ההלכה – לפעמים התורה דורשת מהאדם ללכת לפנים משורת הדין- ולא לפי ההלכה היבשה.
נשאל את התלמידים:
ב. החידוש השני הוא דברי רבי יוסי מיהו רבו. משיטתו של רבי יוסי, לפיה ‘אפילו לימדו משנה אחת הרי זה רבו’ ניתן ללמוד רבות על היחס לאנשים סביבנו שאנו חיים איתם את היום יום שלנו ולומדים מהם מבלי משים. דעה זו לא נפסקה להלכה, אך מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.
נשאל את התלמידים:
נבקש מהתלמידים לענות בכתב על המשימה הבאה:
חישבו על סיטואציה מסוימת שלמדתם לקח חשוב (לאו דווקא במובן תורני, גם תובנה על החיים אפשרית) ממישהו שאינו בעל סמכות מבחינתכם, זה יכול להיות חבר, אח, מכר, (לא הורה או מורה או דמויות כגון אלו). כיתבו על הסיטואציה דרך עיניו של ר’ יוסי, שאמר “אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת זה הוא רבו”. הקדימו את התואר “רבי” לאדם ממנו למדתם.
בשיעור זה עסקנו בסוגיית הקדימות של אבדות האדם, רבו ואביו. בתחילת השיעור פתחנו מעט את הנושא מבחינת כיווני הלימוד ובנגיעה שלו לחיינו. לאחר מכן, העמקנו בלימוד הסוגיה והתבוננו יחד בתובנות העולות ממנה- לפעמים התורה מבקשת מהאדם ללכת לפנים משורת הדין, ובדעות השונות מי מוגדר רבו של האדם. לסיום, ניסינו לבדוק- איך יחסינו לאנשים שסביבנו משתנים כאשר אנחנו שמים את המשקפיים של ר’ יוסי, ומתייחסים לכל אדם שלימד אותנו משהו בחיים- כרבינו.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא