נפתח בתרגיל: נבקש מהתלמידים להתבונן דרך החלון ולתאר בכתב, בפירוט גדול ככל שניתן, מה הם רואים שנשקף אליהם מבעדו. נבקש שהתיאור יהיה בצורה של סריקה, מהשמים ועד הארץ, ויכיל פרטים מרובים ככל שניתן. בתום התרגיל, נבקש מהתלמידים למנות פרטים שכתבו, ונכתוב את כולם על הלוח.

נתפעל מכמות הפרטים שדלינו מהתבוננות פשוטה בחלון.

נחלק לתלמידים את מילות השיר: “באביב את תשובי חזרה“, נאזין ונצפה בסרטון:

על ראשינו שוב נושרות טיפות של גשם
רוח סתיו עלי זהב בכל פיזרה
שוב נמתין לשמש, נצפה ונחכה ש…
באביב היא תשוב בחזרה

ערוכים החצבים על אם הדרך
בשדה גם סיתוונית התעוררה
כל הנרקיסים אספו עלים, קיפלו כותרת
אך באביב הם ישובו חזרה

כבר סובב לו נחליאלי בגננו
בשדותינו עפרוני אומר שירה
כל יוני הבר התעופפו מחלוננו
אך באביב הם ישובו חזרה

וגם את שנעלמת בבוא הגשם
שפרחת פתאום כרוח סערה
לא נזיל דמעות ולא נקרא לך שוב מפני ש…
באביב את תשובי חזרה

נחכה לך בחדרנו כל החורף
נחכה לך ובשמך תמיד נקרא
לא נצא אחרייך לחפש כי אין כל צורך
הן באביב את תשובי חזרה

על ראשינו שוב נושרות טיפות של גשם
רוח סתיו עלי זהב בכל פיזרה
אנו עוד נמתין לך, נחכה ונצפה ש…
באביב את תשובי חזרה

במהלך ההאזנה, נבקש מהתלמידים להקיף בעיגול כל תיאור שנוגע למזג האוויר.

• על איזו תקופה בשנה מדובר כאן?

נבקש מכל משיב למצוא לפחות 4 הוכחות לטענתו, מתוך מה שסימן בשיר.

נספר רקע קצר על מחבר השיר, שארל אזנבור, ונעמוד על כך שמדובר בשירה מתורגמת מצרפתית, ונעסוק מעט בלחן שלו, באווירה אותה הוא מבקש ליצור וכו’.

כעת נפנה לקרוא את השיר כולו בתשומת לב גדולה יותר (הישג 6) .

נבקש מהתלמידים לעקוב אחרי השיר כולו, ולזהות בו שורש דומיננטי. השורש ש.ו.ב. חוזר בשיר שמונה פעמים, בהטיות שונות.

• מדוע לדעתכם חוזר המשורר על השורש הזה דווקא?
• במה זה עוזר לנו להבין טוב יותר את השיר, לדעתכם?

נעיר את תשומת הלב לכך שבבחירה לחזור על השורש הזה יש בעצם שתי פעולות שיריות:

1. האחת היא השימוש בשורש דומיננטי, שמכניס מקצב ומשמעות עם נוכחות מוגברת לשיר.
2. והשניה היא שכיון שהרעיון המבוטא כאן הוא רעיון של חזרתיות בטבע, בבחירה לחזור על המילה שוב בנקודות שונות בשיר יש גם הדגמה ממשית- צורנית של חזרה.

כלומר, כמו שהמילה “שוב” ו”תשוב” “ישובו” וכו’ חוזרות על עצמן עוד ועוד בשיר, כך גם גלגל השנה שב ומתגלגל.

כעת נבקש מהתלמידים לסקור בעיניהם את בתי השיר ובכל פעם שהפועל “ישוב” על הטיותיו מופיע, עליהם לציין מי הוא זה הצפוי לשוב באביב.

בתום המשימה נגלה יחד כי בבית השליש והרביעי זהותה של מי שעתידה לשוב אינה ברורה.

• מי זאת זו שנעלמה ופרחה בבוא הגשם, לדעתכם?
• איך אפשר לדעת זאת מתוך השיר?
• מדוע בוחר המשורר להשאיר אותה ללא כינוי שם?

לשאלה זאת ישנן כמה הצעות אפשרויות:

1. אולי מרוב קרבה הדובר בשיר מתקשה או לא זקוק לקרוא לה בשמה,
2. או שאולי יש כאן רצון מכוון להשאיר אותה כדמות שניתנת להחלפה, שאותה כל קורא יוכל להחליף במושא געגועיו האישי.
3. וכמובן, ייתכן שלא מדובר כלל בדמות, אלא בתחושה (תקווה, שמחה, או כיו”ב).

נמשיך ונשאל:

• באיזה לשון השיר נכתב?
• מדוע בלשון רבים?
• כיצד זה משרת את תוכן השיר לדעתכם?

נסכם ונאמר כי השיר מצביע לנו על תנועת הגלגל הקיימת בעולם, ונוגעת לטבע החיצוני וגם לטבע הפנימי של האדם. העובדה כי השיר מנוסח בלשון רבים מחזקת את התחושה שמדובר באמת כלל עולמית, שאנחנו לומדים אותה על בשרינו בחילופי העונות ובשינויי העיתים.

העמדה ממנה הדוברים בשיר מדברים היא של מי שרואה שמשהו שיקר לו (השמש, הנרקיסים,  היונים ו”את”) נעלם מחייו. השיר מבקש למצוא בסובב אותנו סימן לחילופי הזמנים, ומתוך כך, גם ידיעה מוצקה שכשם שהגלגל הסתובב, הוא גם ישוב למקומו באביב.

נמשיך לדון:

• איזו תחושה עולה בכם מתוך קריאת השיר?
• במה הוא מרגיע? עצוב? שמח?

נבקש מהתלמידים לחזור לרשימות שערכו בתחילת השיעור, במהלך ההתבוננות דרך החלון.

ננחה אותם למצוא לפחות שלושה דברים שציינו, שהם סימן שיכול להעיד על הזמן המסוים בו אנחנו מצויים.

• האם הסימנים האלה משמחים אתכם?
• כיצד הם יכולים לסמן עונה אהובה? חלק ביום שאתם מעדיפים? משהו טוב שמתקרב?
• או שמא להיפך, מבשרים משהו שאתם לא כל כך רוצים שיגיע?
• במה הידיעה,( עליה מצביע השיר שלנו באופן מובהק) שכמו שהסימנים האלה באים, הם גם מפנים בסוף את מקומם לאשר מגיע אחריהם בגלגל הזמן משמחת אתכם או מצערת דווקא?

נסכם את הלימוד ונזכיר את התובנות שהעלנו מתוך ההתבוננות בחלון. בתרגיל הזה, כמו בשיר, הטבע מגלגל את עצמו באיזה מקצב קבוע, ואנחנו שואבים בטחון, נחמה, געגועים ועוד, מתוך הסדר המוכר הזה.

כעת נקרא יחד את ברכת מעריב ערבים מסדר ק”ש של ערבית (בהלימה להישג 7) :

ברוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים בְּחָכְמָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ, בּוֹרֵא יוֹמָם וָלָיְלָה, גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר, הַמַּעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לָיְלָה, וּמַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה, ה’ צְבָאוֹת שְׁמוֹ. אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. נוסח ספרד: אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה ה’, הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים.

• מה מוסיפה לנו הברכה הזאת על השיר שלמדנו, וגם על פעולת ההתבוננות?
• למי היא פונה?
• אילו עיתים  וזמנים משתנים כאן?
• איזה קשר אתם מוצאים  בינה ובין השיר?
• במה הידיעה כי הקב”ה הוא המנהיג את הזמנים כרצונו משנה במשהו את תחושת הזמן העולה מהשיר?

פתחנו בתרגיל כתיבה מפורט על דברים שאנו רואים דרך החלון. דרך השיר ראינו שפירוט על מזג אוויר יוצר אווירה. למדנו את מבנה השיר ודגשיו ודרך ברכת ‘מעריב ערבים’, ניסינו להבין מה אנחנו יכולים לשאוב מתוך התבוננות בטבע ונפלאותיו.