אנחנו נמצאים בימי החגים. נפתח בשיתוף מצד התלמידים:

• איך עבר עליכם יום כיפור?
• איך עברו עליכם התפילות?
• האם הצליחו לצום?
• מי פה ניסה בכלל?

נתמקד בשאלות על התפילה:

• מהן התחושות העיקריות שליוו את התפילה שלהם?
• מה היתה האווירה בבית הכנסת?
• איך הרגשתם שם?

נכתוב על הלוח כל תחושה שתוזכר, ובתם הסבב, נמנה את התחושות, ונסכם את האוירה הכללית העולה מהן. נציין כי כל הרגשות והתחושות שעלו (פחד, אשמה, רצון לתקן, צער, חרטה, בקשת מחילה, תקוה לסליחה וכו’ וכו’) חשובות מאד, וכולן חיוניות בתוך תהליך התשובה. ב”ה, זכינו לעבור את יום הכיפורים, להתוודות על חטאינו, למנות אותם שוב ושוב: “אשמנו, בגדנו, גזלנו…”   ולבקש עליהם מחילה. יחד עם בואו של חג סוכות מגיעה גם הזדמנות חדשה, להתבוננות אחרת על השנה שחלפה, ובה נתמקד בשיעור הקרוב.

נכתוב על הלוח את שני הפסוקים הבאים:

“וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה, בְּאָסְפְּךָ אֶת-מַעֲשֶׂיךָ מִן-הַשָּׂדֶה.” (שמות כ”ג ט”ז)

“חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ” (דברים ט”ז ג’)

• איזה חג פסוקים אלה מתארים?
• על איזו מהות של החג מדובר?
• מהו לדעתכם ה’אסיף’ המתואר?

לרוב בחג סוכות אנחנו מתמקדים מאד במצוות הסוכה. היום רובנו כבר לא עובדי אדמה, והקשר למהות האסיף של החג תופס מקום קטן מאד בתודעה שלנו.

נזמין את התלמידים לחשוב ולהציע:

• מה עובר עלהחקלאי במשך השנה?
• האם גידול יבול זה דבר פשוט? מדוע?
• עם מה יכול להתמודד החקלאי?
• אם כך, אילו תחושות מרכזיות מרגיש אדם האוסף את יבולו מהשדה, אחרי שנה שלמה של עמל, וחשש, ותקוות?

נרשום את תשובותיהם על הלוח, לצד רשימת הרגשות הקודמת שערכנו ביחס ליום הכיפורים שחלף. נמנה את הרגשות  (גאווה, תודה, שמחה, סיפוק, הכרת הטוב, וכו’ וכו’).

אחרי שיחה קצרה על ההבדל הניכר שבין שני צדי הלוח, נתמקד בכך שחג האסיף מזמן לנו את האפשרות  לחוש סיפוק והודיה גדולים על השנה שחלפה. למקד את המבט על הטוב, ולראות איזה יבול קצרנו השנה.

נשחק “חבילה עוברת”, עם משימות המותאמות לתהליך הבירור הפנימי שאנחנו מבקשים לעבור כעת עם התלמידים. כל קילוף של שכבה בחבילה יחשוף שאלה, עליה יבקשו התלמידים לענות בדף אישי:

1. משימה ראשונה: נסו לחשוב על הישג אחד בבית הספר שאתם שמחים בו מהשנה החולפת, וכתבו אותו בדף.
2. משימה שניה: נסו לחשוב על מעשה חברי אחד שעשיתם בשנה החולפת, ואתם מתגאים בו, וכתבו אותו בדף.
3. משימה שלישית: נסו להיזכר במקרה שקרה לכם בבית בשנה החולפת, בו הרגשתם שקיימתם כיבוד אב ואם, או שהייתם אחים טובים… כתבו אותו במחברותיכם.
4. משימה רביעית:  נסו לחשוב על משהו שהבטחתם לעצמכם להצליח או לקיים השנה, והתקדמתם בו.. כתבו אותו בדפיכם.

(מובן שניתן להוסיף עוד משימות, על זו הדרך)

בלב החבילה יחכו לתלמידים סוכריות, ותוך כדי אכילתן, נשאל:

• מי הצליח למצוא תשובות לרוב המשימות?
• במה זה היה קשה או קל?
• האם נזכרתם במשהו ששימח אותם במיוחד?

נעיר שהסוכריות שקבלנו הן לא סתם פרס לסיום המשחק, אלא אסיף של הדברים הנהדרים שהצלחנו בהם השנה והשגנו, ב”ה.

נחלק לתלמידים את הוידוי המשלים, של הרב בנימין הולצמן, יחד עם דבריו היפהפיים של הרב קוק מתוך עולת ראי”ה  ונשלח אותם עם משימת כתיבה הביתה, להפנמת הדברים.

• במה שונה וידוי זה מהוידוי שאנחנו רגילים אליו?
• מדוע לדעתכם כתב אותו הרב הולצמן?

נסביר מעט על “וידוי המצוות” שמציע הרב קוק, ועל הפרשנות שניתנה לו כאן, ב”וידוי המשלים”.

נבקש מהתלמידים לחשוב על האסיף שלהם, על ההצלחות, המצוות וההישגים שהשיגו השנה, ולנסות לחבר ולכתוב וידוי משלים כזה. (ע”פ סדר הא”ב, כמו שמודגם כאן, אבל על האסיף האישי שלהם).

בזמן הכתיבה אפשר להאזין לשיר ‘סדר העבודה’ של ישי ריבו, על מנייתו של הכהן הגדול את הדברים הטובים והפחות.

בתום הכתיבה נזמין אותם להוסיף את הוידוי שכתבו לתפילת החג, להודות להשי”ת על פירותיהם היפים והחדשים ולהרגיש כאילו הם מקיימים במידת מה את מצוות האסיף הנזכרת בתורה.

פתחנו בדיבור על החגים שעוטפים אותנו והתחושות שלנו בתפילות. למדנו על חג האסיף, חג הסוכות ועל השמחה שיש לחקלאי כשאוסף בשלב זה בשנה את פירותיו. שיחקנו חבילה עוברת וניסינו לראות אילו ‘פירות’ גם אנחנו יכולים לאסוף מהשנה שחלפה וסיימנו בוידוי המשלים עם כתיבה של ‘וידוי מצוות ופירות’ שאנחנו רוצים לבוא ולשתף בהם בתפילתנו. שנזכה לראות פירות ולשמוח במעשינו!