נשמיע לתלמידים את השיר תוך כדי הצגת המילים (בתצוגת הכיתה), בצירוף תרגום לעברית:

נשאל:

• בין מי למי מתוארת השיחה בשיר?
• מדוע הנשמה מסרבת לרדת לעולם?
• כיצד היא משתכנעת?
• מה קורה בסוף?

נקרא יחד את דברי המדרש:

דרש  רבי  שמלאי  למה  הולד  דומה במעי אמו? לפנקס שמקופל ומונח ידיו על שתי  צדעיו, שתי אציליו על ב’ ארכובותיו, וב’ עקביו על ב’ עגבותיו, וראשו מונח לו  בין  ברכיו […] ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו שנאמר: “בהלו  נרו  עלי  ראשי  לאורו  אלך  חשך” […] ומלמדין אותו כל התורה כולה שנאמר:” ויורני ויאמר  לי  יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה” […] וכיון שבא לאויר העולם  בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה שנאמר “לפתח חטאת רובץ ” ואינו  יוצא  משם עד שמשביעין אותו […] ומה היא השבועה שמשביעין אותו? תהי צדיק ואל תהי רשע  ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע והוי יודע שהקב”ה  טהור  ומשרתיו  טהורים  ונשמה  שנתן  בך  טהורה  היא  אם  אתה משמרה  בטהרה  מוטב  ואם  לאו הריני נוטלה ממך.(תלמוד בבלי, מסכת נדה דף ל עמוד ב)

נשאל:

• על מה מדבר המדרש?

נבקש מהתלמידים לסמן משפטים במדרש הנראים להם תמוהים ומעוררי שאלה. לאחר מכן ננסח יחד עם התלמידים את השאלות בנוגע למה שסימנו.

לאחר מכן נשאל:

• מה מסמל הנר במדרש?
• מה הטעם בלימוד התורה כולה ואז השכחתה?

נרחיב את ההסבר על מה מסמל הנר. נציין דוגמאות לשימוש בנרות ביהדות:

• “נר מצווה ותורה אור”
• “נר ה’ נשמת האדם”
• נרות שבת
• נרות חנוכה

נסביר לתלמידים כי הנר מסמל את הרוחניות, הקדושה והטהרה באדם. המדרש בא ללמדנו רעיון ולא מציאות פיזית. הנר הדלוק מסמל כי מקורו של העובר קדוש וטהור, ודרגתו הרוחנית גבוהה ביותר, עד כדי לימוד התורה כולה. נקודת המוצא של האדם הינה עליונה בעקבות הנשמה האלוקית הקיימת בנו.

נלמד עם התלמידים את הקטע הבא מתוך ספרו של הרב עדין שטיינזלץ ז”ל על מושגים מתורת הקבלה והחסידות:

נפש האדם, חלק החיים שבו, למן דרגותיה התחתונות עד למעלתה העליונה, היא אחדות אחת בעלת פנים רבות. בתוך תוכה, במהותה הפנימית, נפש האדם היא חלק א-לוה ממעל- לאמור התגלות של האלוקי בתוך העולם, בתוך מציאותו של האדם […] לפיכך רק לאדם מכוח נפשו האלוקית, ישנה האפשרות והיכולת- הקיימת רק בקב”ה לבדו- לצאת מתחומי מגבלות הקיום הנתונות לו ולבחור בנתיבים אחרים; היכולת של התנועה החופשית, המאפשרת לאדם להגיע אל גובהי מרומים, כמו גם לרדת לשאול תחתיה[…] מובן כי בתוך האדם אין האלוקי מופיע במלוא אינסופיותו, ועל כן אנו מדברים על “חלק אלו-ה”, על ניצוץ אלוקי, שהוא תמצית החיים הפנימית של האדם[…] את הוויתה של הנפש בגוף אין לראות ככניסה של מהות רוחנית אל תוך כלוב חומרי. הנפש היא לעולם בלתי חומרית, ויתר על כן: במהותה העצמית היא לא רק מעבר לחומר, כי אם גם מעבר לרוח; היא מהות מעבר למה שהאינטלקט, בהישיגיו הגבוהים ביותר, יכול להגיע אליו, להבינו או להבהירו לעצמו. משום כך אין לתפוס את הנפש המצויה בגוף כמהות מוגדרת, נקודתית, הכלואה בתוכו, אלא כקו מתמשך של הויה רוחנית, הנמשך מן המקור הכולל של הנפשות כולן אל עבר הגוף המסוים של אדם מסוים אחד. הקשר בין הגוף והנפש הוא כמו קצה של קו אור, שבו מגיע הגוף לחיבור מופלא עם דרגה מסוימת בהויתה של הנפש . (עמ’ 85- 90)

נשאל:

• מהי נפש האדם על פי הנאמר?
• מה כוונת המושג “חלק אלו-ה”?

כפתיחה למטלה, ניתן לקרוא עם התלמידים את תפילת אלקי נשמה:

אֱלֹהַי. נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא. אַתָּה בְרָאתָהּ. אַתָּה יְצַרְתָּהּ. אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי. וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי. וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי. וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא. כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי. רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת

נבקש מהתלמידים לחשוב במהלך הימים הקרובים על מה שעסקנו בשיעור, ולמצוא דבר מה אשר מראה לדעתם את קיומה של הנשמה בתוכנו. נסביר כי זה יכול להיות כל פריט שיעלה על דעתם כגון: חפץ, ציור, תמונה, שיר, סיפור, כתבה וכו’. נבקש מהתלמידים להביא את הפריט בצירוף הסבר כיצד מתבטאת קיומה של הנשמה בפריט זה. נדגיש כי המטלה אישית ולא תוצג בכיתה, אלא אם התלמיד ירצה בכך.

פתחנו בשיר המתאר את סירוב הנשמה לרדת לעולם ולבסוף את סירובה לעלות חזרה מתוך חיבור לעולם הזה. קראנו את תיאור המדרש על העובר בטרם יציאתו לעולם ודנו במשמעות המדרש, הרחבנו את הדיבור על הנפש דרך דברי הרב שטיינזלץ. לבסוף יצאנו עם מטלה למציאת ביטוי לנשמה בעולמנו האישי.