נכתוב על הלוח את שם החודש: אלול.

• מה פירוש מילה זו?
• האם זו מילה בעברית?

נסביר כי זהו שמו של החודש האחרון בשנה. באמת, זוהי שאלה קשה שגם הרבה  מהמבוגרים לא יכולים לענות עליה, כי ‘אלול’ איננה מילה בעברית אלא מקורה מהשפה הבבלית.

ניתן להרחיב ולהסביר: חז”ל אומרים לנו שאת שמות החודשים העלו ישראל איתם מבבל. כשה’ אומר למשה לשלוח את המרגלים בפרשת שלח לך, הוא מצווה: “שלח לך אנשים ויתורו את הארץ” .

תרגום אונקלוס על הפסוק מתרגם כך: ” שלח לך גוברין, ויאללון ית ארעא דכנען ” איזו מילה בתרגום מזכירה לנו את שם החודש?- ויאללון ואיזו מילה היא מתרגמת בפסוק? ויתורו.

פירוש המילה אלול היא: לתור, לחפש. תייר- הוא אדם שבא למקום מסויים ורוצה להכיר אותו. לבדוק ולחפש מה יש בו ומה אין, מה טוב ומה לא.

• למה שם החודש שלנו נקרא כך?
• מה אנו צריכים לחפש?

בחודש זה עלינו להתבונן בתוכנו ולבחון את המעשים שלנו: האם אני מתכוון כשאני אומר את המילים של התפילה? האם אני שומר על לשון נקיה? האם אני מתייחס יפה לאחי? ועוד.

נצייר טבלה על הלוח של שתי עמודות:

1. חמישה דברים שאני טוב בהם
2. חמישה דברים שאני צריך לשפר בעצמי

נבקש מהתלמידים להעתיקאת הטבלה ולמלא אותה. בכדי להקל על הכתיבה נכתוב בצד הלוח ‘בנק רעיונות’ (מכבד את הורי, אומר את האמת, נוטל ידיים בבוקר וכדו’)

אחרי הכתיבה נזמין את מי שרוצה לשתף בדבר אחד שכתב.

נקרא יחד את שתי ההלכות הראשונות של דיני חודש אלול (פרק ק’) בקיצור שו”ע מקור חיים:

א. ארבעים יום עשה משה רבנו בהר, וירד אל המחנה בי”ז בתמוז, שבר את הלוחות והרג עובדי העגל, ועשה ארבעים יום במחנה. בראש חודש אלול אמר הקב”ה למשה: “עלה אליי ההרה”, והעבירו שופר בכל המחנה, שהרי משה עולה להר, שלא יטעו עוד אחרי עבודת אלילים, והקב”ה נתעלה אותו היום בשופר. ולכן התקינו חכמים שיהיו תוקעים בשופר בראש חודש אלול בכל שנה ושנה. וכל החודש תוקעים, כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה. ויש נוהגים שאינם מדברים שום שיחה של חולין מראש חודש אלול עד אחר יום הכיפורים.

ב. נוהגים קהילות הספרדים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים, מראש חודש אלול ואילך עד יום הכיפורים. ומנהג הספרדים בירושלים לתקוע באמירות י”ג מידות שבסליחות ובקדיש תתקבל שבסיום הסליחות לפני “תיענו ותיעתרו”. ואם מפריע הדבר למנוחת ילדים ואנשים עמלים ועקרות בית, ראוי לבטל המנהג, ויתקעו אחרי התפילה.

נבאר יחד מילים קשות, ואז נמשיך ונעמיק:

• מה מיוחד בחודש אלול?
• מדוע דווקא בו עלינו לעשות חשבון נפש?
• האם לא מצופה מאיתנו תמיד לבחון את המעשינו ולבדוק אם אנחנו עושים את רצון ה’?

כדי לענות על השאלה הזו, ננסה לחזור מעט אחורה, לחודש סיון שבו קבלנו תורה. נכתוב על הלוח תאריכים משמעותיים ונציין יחד את שקרה בהם:

ו’ בסיון- קיבלנו את התורה בהר סיני

ז’ בסיון- משה עולה להר להביא את הלוחות הראשונים ונשאר שם 40 יום.

יז’ בתמוז- משה יורד ורואה את עמ”י חוטאים בחטא העגל, שובר את הלוחות והורג את החוטאים.

א’ באלול- משה עולה שוב להר לקבל לוחות שניים.

י’ בתשרי (יום כיפור)- משה יורד עם הלוחות השניים.

נסכם: לימים שבין ר”ח אלול ליו”כ קוראים: 40 ימי רצון. מפני שבהם ה’ התרצה והסכים לקבל את תשובת עמ”י ולכתוב מחדש את הלוחות, למרות שעם ישראל חטא. וכמו אז, גם היום ימי אלול הם ימים של רחמים ולכן מכונה חודש אלול: חודש הרחמים והסליחות, ויש בו מנהגים מיוחדים רק לימים האלה.

נחזור למנהגים והדינים:

• אילו מעשים מיוחדים נוהגים בימי אלול?
• מי יכול לספר לנו על אווירה ומנהגים מיוחדים שעודים באלול בביתו?

נכתוב על הלוח את התשובות:

1. לתקוע בשופר-בסיום תפילת שחרית בדרך כלל ובזמן אמירת יג’ המידות שבסליחות.
2. שלא לדבר שיחות חולין- הכוונה לדיבורים סתמיים ולא חשובים.
3. בעדות המזרח לומר סליחות.

אנו רואים שההלכות עוזרות לנו לזכור את ה’ ולהתרכז בתפקיד שלנו בחודש הזה- להתבונן ולבחון את עצמנו.

• מדוע לדעתכם נקרא השופר בשמו?
• מה הוא מסמל עבורנו?
• מדוע יש דין הדורש מאיתנו לשים לב לדיבור שלנו?
• מהי הסיבה לדעתכם שעדות המזרח אומרים בכל חודש אלול סליחות?

השופר נקרא בשמו בכדי לומר לנו: ‘שפרו מעשיכם, חדשו מעשיכם! התעוררו! יש בפניכם הזמדנות חדשה!’

עלינו לשים לב, יותר מתמיד למה שאנחנו אומרים ולהיות זהירים לא לשקר, לא לדבר דיבורים אסורים כמו למשל לשון הרע על מישהו.

גם הסליחות שנוהגים בהם עדות המזרח נועדו להזכיר לנו ולעורר אותנו לבקש מה’, יום יום בתפילה מיוחדת, שיסלח לנו על החטאים שלנו כמו שסלח לעם ישראל שחטאו בחטא העגל.

נבקש מכל תלמיד לחשוב  על הלכה אחת מאלה שהזכרנו, או מצווה אחרת שהוא רוצה להתמקד בה, שהוא מקבל על עצמו להתאמץ ולהתקדם בה בחודש הקרוב, יותר מתמיד, כהכנה לראש השנה.

ננחה:

• האם כדאי לבחור מצווה גדולה מאד שקשה לי מאד לקיים ויהיה הישג נהדר אם אצליח להתמיד בה, או אולי לבחור דווקא משהו יותר פשוט, שאולי יהיה מרשים פחות עבורי, אבל סביר יותר שאעמוד בו?
• האם יש מצווה שחביבה עליכם במיוחד, או משהו שאתם כבר הרבה זמן רוצים לשפר בעצמכם?

נבקש מהתלמידים לכתוב את תובנותיהם במחברת, והמעוניינים יוזמנו  לשתף בהחלטה את הכתה כולה. (אם יהיה שיתוף רחב, ניתן גם לראות את ההתפלגות בכתה, כמה בחרו ובאיזו הלכה/מצווה)

באחד משיעורי דינים הבאים, נברר עם התלמידים את מצבם ביחס להחלטה שקבלו, האם היא קשה להם או קלה, האם שכחו ממנה וכו’. נדגיש כי תמיד אפשר לשוב ולקבל על עצמנו אותה, גם אם שכחנו…

פתחנו את השיעור בלימוד על שם החודש וראינו שעלינו לתור ולהתבונן במעשינו. הכנו טבלה עם מעשים לשימור ולשיפור ומתוך לימוד דיני החודש העמקנו במהות היום. סיימנו וחשבנו במה אנחנו יכולים להתקדם ומה נוכל לקבל על עצמנו.