ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נערוך הכרות עם המושג ‘ילדי המסתור’: נכתוב את המילים על הלוח ונשאל את התלמידים
נכתוב על הלוח את האסוציאציות השונות אותן מעלים התלמידים. נמקד את התלמידים בהקשר של ילדי מסתור בשואה, בכך שנדגיש על הלוח את האסוציאציות הרלוונטיות לילדי מסתור בשואה.
נוסיף ונשאל את התלמידים –
נבקש מהתלמידים לקרוא בזוגות התייחסויות ועדויות על ‘ילדי המסתור’.
המקורות לעיון התלמידים:
לאחר הקריאה, נבקש מהתלמידים לשוחח על השאלות הבאות בדיון בזוגות (לשיקול המורה – האם לבקש לכתוב את התשובות במחברת או לדון באופן תיאורטי):
נסכם על הלוח את התובנות של התלמידים מקריאת הטקסטים, נפתח בשאלות שעלו להם במהלך הקריאה והעיון. נמשיך לדיון בטקסטים דרך שאלת הדיון, נבקש מהתלמידים לתמוך טענותיהם בציטוטים מהטקסט ונדגיש את הנקודות הבאות:
נקרא בשלבים את שירה של לאה נבנצאל ‘תסריט’, דרך דיון בקבוצות ודיון משותף.
לאחר מכן, נחלק את הכיתה לשבע קבוצות. כל קבוצה תקבל בית מהשיר ונבקש מחבריה לכתוב בעקבותיו עובדה אחת, מסקנה אחת, ושאלה אחת. נדגיש לתלמידים כי עליהם להגיע להסכמה בין כל חברי הקבוצה שהעובדה, המסקנה והשאלה שהם בחרו, חשובה, משמעותית ומתייחסת לשיר.
בשלב א – לשיר שבעה בתים שכל אחד מהם פותח בשאלה: מה הם תנאי הפתיחה או מה הם תנאי ההמשך. נבקש מכל קבוצה המקבלת בית מהשיר לענות על אחת משלוש השאלות: כתבו עובדה/מסקנה/שאלה, על קטע זה.
בשלב ב – לאחר שענו על אפשרות שאלה אחת, נבקש מהתלמידים בכל קבוצה להעביר את הדף ובו הקטע השירי עליו כתבו לקבוצה שלידה. כך, בסוף התרגיל כל קבוצה התייחסה לשלושה בתי שיר מתוך שבעה.
נסכם כעת את העבודה בקבוצות ונתייחס במשותף לנתונים הביוגרפיים העולים מהשיר, למסקנות ולשאלות שבו.
נבקש מן התלמידים להרכיב את הביוגרפיה של המשוררת העולה מהעיון בשיר, בעזרת העובדות שכתבו בקבוצות. נדגיש, כי כתיבת ביוגרפיה אינה כתיבה של עובדות אלא בחירה להתמקד בעובדות החשובות עבור כותב הביוגרפיה, לטובת המטרה בשבילה הוא מספר את סיפור חייו. נשאל :
נשלים את הביוגרפיה בעזרת הביוגרפיה של המשוררת, המופיעה כאן.
נבקש מהתלמידים לשער או להבין את בחירת המשוררת להתמקד בשיר בפרטי ביוגרפיה אלו ולא אחרים.
נאסוף כעת מהתלמידים את המסקנות ואת השאלות שעלו מהשיר. נבקש מהם לחלק את המסקנות והשאלות לשני סוגים. נציע אחת מן החלוקות הבאות:
עולם פנימי ותנאים חיצוניים, אתגרים פיזיים לעומת אתגרים נפשיים או רוחניים, עולם הילדה לעומת עולם ההורים.
כעת נקרא את השיר בקול ולאחר מכן נערוך דיון בנקודות שיוזכרו להלן.
בטרם נקרא את השיר נבקש מהתלמידים כי בזמן הקריאה, ימצאו לפחות שבעה ניגודים בשיר. לאחר הקריאה, נאסוף את הניגודים שמצאו התלמידים (במידה ועולה קושי, ניתן לכתוב על הלוח צד אחד של הניגוד ולבקש מהם למצוא את הצד השני).
נבקש מהתלמידים לחלק את הניגודים לשתי מערכות ניגודים שונות ולהסביר:
כאשר מסרו ההורים הצעירים צבי ופיפא הרשמן את לאה הקטנה לשכן הפולני הם מסרו איתה מכתב. מכתב זה מעולם לא נמצא.
נבקש מהתלמידים לכתוב את המכתב שהורים אלו היו יכולים לכתוב לילדתם.
לאה בבגרותה שמעה כי הוריה השאירו מכתב עבורה, מכתב שלעולם לא נמצא. היא החליטה לכתוב להם מכתב תשובה.
נבקש מהתלמידים לכתוב את המכתב, בשמה של לאה, להוריה.
נבקש מהתלמידים לנסות ולחשוב כיצד יכולים תנאי פתיחה להפוך לתנאי שליחות.
נבקש מהם לספר ללאה בכתיבה על מצב בו הם עצמם התנסו או עליו שמעו מאדם אחר, שבו היו יכולים להפוך תנאי פתיחה לתנאי שליחות.
לסיום נקרא במשותף את שירה של לאה נבנצאל ‘המכתב‘.
פתחנו בהעלאת אסוציאציות למושג ‘ילדי המסתור’, וחיפשנו במקורות שונים התייחסויות ועדויות למושג זה. העמקנו בקשיים שעמדו בפני הורים בתקופת השואה, כשהביאו את ילדם למכרים פולנים. קראנו קריאות מגוונות בשירה של לאה נבנצאל ‘תסריט’. התמקדנו בניגודים הרבים הקיימים בו, והמשמעויות של ניגודים אלו.
קראנו עדויות בקשב והפנמה, ניתחנו שיר מרובד לעומקו, קיימנו דיון בזוגות ובשיתוף כלל הכיתה. השלמנו מילים משלנו למילות מכתבים שאבדו, בין הורים לילדי הסתר ובחזרה, בתקופת השואה ושאלנו על יכולתו של אדם לבחור להפוך את תנאי הפתיחה לתנאי שליחות בחייו .
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא