ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
הקשר לאדמת הגוש
בני יפת
נחלק לכל זוג תלמידים שיר שעוסק בקשר בין אדם לאדמה. במידה ויש אפשרות להאזין לשיר, נזמין את התלמידים גם להאזין לו. רשימת שירים מומלצים: אמא אדמה, אדמה- אהוד מנור, בן אדמה, ילדי האדמה, מתוך למוד פני הקרקע למדנו לדעת את גופנו שלנו – רבקה מרים.
נבקש מהתלמידים לקרוא את השירים ולחשוב:
עדיין בזוגות, נפנה לעיון במקור הבא שכתב עמוס קינן, בלי לתת רקע מקדים, ואפילו ללא שמו של הכותב:
נבקש מהזוגות לסמן את המשפט מתוך הטקסט שמבטא את לב הדברים בעיניהם. נקרא יחד את המשפטים השונים שסומנו ואגב כך, נבקש לברר מה מבקש הכותב לומר לנו. נוכל לעשות זאת על ידי שאילת שאלות נוספות כמו:
כהרחבה אפשרית, למעוניינים – ננסה לזרוק ניחושים מושכלים:
אחרי הצעותיהם, נספר להם מעט על עמוס קינן, (ניתן להעזר בקישור הבא) קינן כתב דברים הנוגעים לאהבת האדמה ומתוכה, אהבת הארץ. נשים לב לכך שאהבה כזאת היא כח בסיסי וחיוני לאדם, ויש צורך אמיתי לשמור עליה ולהעמיק אותה.
כעת נפנה לצפיה משותפת בסרטון .
לפני הצפיה, נחלק דף לצפיה מונחית, ובו השאלות הבאות:
בתום הצפייה, ולפני שניגש לפתוח את השאלות שבדף לדיון כתתי, נשאל מי מהתלמידים מכיר את סיפורו של גוש קטיף. כהשלמה ודיוק למידע שיאמרו התלמידים, ניתן רקע כללי על הגוש, ועל ימי ההתנתקות, לטובת יישור הקו עם העובדות הקונקרטיות. ניתן להשתמש בידע שמצוי כאן.
לאחר מכן, נעבור על השאלות למחשבה שבדף הצפייה, נפתח אותן לדיון כתתי.
נשים לב שבני יפת הוא אב שכול, ונציין את נקודת החשיבות הנוספת של חלקת אדמה מסוימת עבור אדם.
במהלך הדיון, נכתוב על הלוח מילות מפתח שנאמרות בו לגבי היחס לאדמה.
לסיכום הדיון, נוסיף קומה חדשה על הדברים , נחלק ונקרא יחד את דבריו המופלאים של הרב קוק:
נבקש מהתלמידים לסמן אצלם מילת מפתח אחת בדבריו של הרב קוק, שמוסיפה פן חדש ליחס לאדמה, שבדברים הקודמים שקראנו לא התקיים.
אחרי שנסביר את הדברים ברובד המילולי הפשוט, נשאל מספר שאלות העמקה:
נזמין את התלמידים לצאת לחצר בית הספר ולמצוא שם מקום (משמעותי, לא זניח) שיש בו אדמה אמיתית ולהתבונן בו.
לחיפוש הזה נצייד אותם בדף ובו ההנחיות הבאות :
ציירו את חלקת האדמה שבחרתם, או תארו אותה במלים בפירוט ובתשומת לב גדולים, באופן כזה שגם מי שלא ביקר שם מעולם יוכל לדמיין אותה במידה מסוימת לפחות.
נסו לשים לב למשל:
לצורך עיבוד ההבנה שנבנתה עד כה, מתחילת השיעור, נחלק חימר לכל תלמיד, ונבקש ליצור ממנו מרחב, שייענה לכותרת “חלקת אדמה אהובה”.
את המרחב עליהם ליצור מחימר בלבד, (ניתן לשלב גם מים כחלק מתהליך העבודה). עליהם לחשוב על מקום קונקרטי ולא מופשט, שהאדמה היא חלק משמעותי בו, והוא זכור להם היטב או שמהווה חלק משמעותי מחייהם גם עכשיו. (גינה קהילתית, חצר הבניין, מקום בדרך לבית הספר, חצר בית הספר, מקום אליו מרבים לנסוע במשפחה שלהם, הבית של סבא וסבתא בכפר וכו’ וכו’).
כעת עליהם לנסות לתאר אותו באופן הטוב ביותר. גם אם התיאור לא יהיה דומה למציאות , השאיפה היא להעביר תחושה או רמז מהמקום שניתן לבטא באמצעות החומר.
אגב המלאכה נבקש מהם לשים לב:
נתבונן יחד בשלל “המקומות האהובים” שיצרו התלמידים. נבקש מכל תלמיד לספר בשניים שלושה משפטים על המקום שיצר, ועל התחושה שביקש להעביר באמצעות החומר. נשאל:
פתחנו בקריאת שיר העוסק בקשר בין אדם ואדמה ושאלנו שאלות על קשר זה. משם ניגשנו לקרוא את דבריו של עמוס קינן על “הבנת האדמה”, וכיצד על האדם להיות קשוב לאדמה ולמקום בו הוא נוטע את חייו. לאחר מכן ראינו סרטון קצר על בני יפת וחייו ופועלו בגוש קטיף, וראינו את הקשר שנוצר בינו לבין המקום. הוספנו נדבך נוסף דרך דברי הרב קוק המדבר על הקודש הספוג באדמה והחקלאות בארץ ישראל שהגם היא ספוגה בקודש. סיימנו בהתבוננות בחלקת אדמה בבית הספר, או ביצירה מחימר של “חלקת אדמה אהובה”.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא