ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
רקע למורה: שיר זה עוסק בקשר אל עולם שאבד, המראות העולים בדמיון והצלילים העולים מתחנות רדיו רחוקות מגיעים מעולם שכבר לא ניתן להגיע אליו. במהלך השיר מתברר כי הריחוק והניכור מאפיינים גם את יחסו של הדובר לעצמו ולעירו הנוכחית ולא רק לערים הישנות. אך לצד תחושת הניתוק מתגלה כי חוט של חסד ואהבה קושר אותו לעולם שאבד. בקריאת שיר זה אנו מציעים לחשוב על האפשרות ועל אי-האפשרות להתחבר עם צלילים ומראות רחוקים מאתנו בזמן ובמרחב. לחשוב כיצד אפשר לחיות, לחלום, לקוות ולהתגעגע אל מול הנתק. ולתת לעצמנו דין וחשבון בשאלה כיצד אנו שנולדנו בארץ (שההורים ואולי אף הסבים שלנו נולדו בארץ) מבינים ומזדהים עם חוויות אלו.
בשיר זה, הצלילים המגיעים מתחנות רחוקות מהווים קשר בלתי אמצעי לעולם אליו לא ניתן יותר להגיע. רוב התלמידים שלנו אינם חווים את תחושת הנתק כלפי עולם זה מכלי ראשון, אלא רק מכלי שני או שלישי מתוך הקשבה והתבוננות בעולמם של הדורות הקודמים. באמצעות חשיפה לרגשות השונים העולים מהאזנה למוזיקה. נעורר דיון בשאלות של זהות ושייכות קרבה וניכור, נברר מהם גבולות הישראליות ומה היחס שלנו לתרבויות מהם צמחה ישראליות זו.
משימה מקדימה לשיעור:
נבקש מהתלמידים למצוא שיר אהוב ששמעו במשפחתם לפני יותר משבעים שנה. נבקש מהתלמידים לשלוח הודעה לאיש מבוגר ממשפחתם (סבא סבתא דוד זקן ) שיספר מתי ואיפה היו שומעים את השיר. נרכז את השירים ברשימת השמעה לקראת השיעור, ונשמיע שניים או שלשה שירים (נשתדל לבחור שירים מתרבויות שונות).
בשיר זה שלשה בתים. את הבית הראשון והשלישי התלמידים יכולים להבין (גם אם חלקית) בלי תיווך או עם תיווך קל של המורה. הבית השני אניגמטי וקשה יותר להבנה.
נקרא את השיר פעמיים בקול, לאחר מכן נבקש מהתלמידים להשלים את טבלה (אנו מציעים פה את הטבלה עם תשובתנו לתלמידים יש לחלק טבלה ריקה).
פענוח השיר – לאחר קריאת השיר ובעזרת הטבלה נפענח את השיר.
נשאל-
הבית השירי השני אניגמטי, נציע לתלמידים שני פירושים:
ננסה להבין את השיר בהתאם לכל אחת מהאפשרויות.
נציע לתלמידים את הפירוש כי המחילות הן מחילות הכניסה לארץ ישראל וכי החוט הוא החוט הקושר בין חוץ לארץ לארץ ישראל. נשאל-
נאסוף את הסמלים המופיעים בשיר, נכתוב אותם על הלוח: תחנות-שידור רחוקות, בתי קפה שלא אשב בהם, זרוע רפויה מדי על המצח, עיניים בוהות בשממון התקרה, חוט שאבד במחילות ארורות, כלבים נובחים, שער בכביש, דממה בחדר מדרגות. נבקש מהתלמידים לבחור שני סמלים ונשאל-
לאחר פענוח הסמלים הפשוטים ננסה להציע הסברים גם לסמלים החידתיים – נדגיש כי לא חייבים להגיע לפירוש פשוט וחד משמעי. נציע שני פירושים לסיום השיר: האחד, שרואה בשורות הסיום של השיר תשובה לשאלה “מי יבוא אלי…” שמשמעותה כי התחנות הרחוקות אכן יכולות להפיג את בדידותו של הדובר. והשני, כי העובדה שרק תחנות רחוקות שמייצגות ניתוק ומקומות בלתי מושגים הם התשובה לבדידותו של הדובר מלמדת כי הוא נשאר בודד וכי אין לו אפשרות ליצור קשר חי ומשמעותי עם העולם שאבד ועם עצמו בעולם שבו הוא נמצא.
נשאל-
נתן לכל טור בכיתה לקרוא קטע אחר ממאמרו של המשורר שלמה אביו “בגנות העדתיות” (מעריב, 24/10/1986) לאחר קריאת הקטעים נערוך דיון כיתתי בנקודות הבאות:
נבקש מהתלמידים לענות תשובה מנומקת המבוססת על משפטים מתוך המאמר ומשפטים מתוך השיר. נדגיש כי יתכן ועולים קולות שונים מהשיר ומהכתיבה הפובלציסטית.
היחס של העבר כעמידה מול קרע והניכור ביחס אל המקום שממנו באת ולמקום בו אתה נמצא, הוא תופעה אנושית אוניברסלית הבאה לידי ביטוי באופן חריף בחברה של מהגרים.
מטרתה של הפעילות המוצעת לנסות ולתווך עבור התלמידים תחושות אלו באמצעות התייחסויות לאירועי חיים פחות דרמטיים שבהם יש ביטוי למעבר מעולם אחד לעולם אחר וביטוי לחוסר האפשרות לגשר בין העולמות.
נדבר עם התלמידים על היחס שלנו אל העבר, על חוסר האפשרות שלנו להתחבר אל חוויות מהעבר ועל האפשרות שלנו לשנות את ההווה ובכך לשנות את היחס שלנו אל העבר. נדבר עם התלמידים על עצמנו כמי שנושאים זהות עתיקה וזהות חדשה ועל האופנים בהם אנחנו מתייחסים למורכבות זו.
נקרא בכיתה את סיפור “מעשה העז” לש”י עגנון לאחר שנוודא כי התלמידים הבינו את עלילת הסיפור. נתן להם משימת כתיבה.
סיפורו של עגנון “מעשה העז” ושירו של שלמה אביו “אחר חצות” עוסקים בהתמודדות עם משבר העלייה לארץ, נבקש מהתלמידים להשוות בין היצירות, ונשאל-
לפני השיעור ביקשנו מתלמידים להביא שירים שנשמעים בביתם שנים רבות. פתחנו את השיעור בהאזנה למספר שירים, ומשם יצאנו לדיון- איך זה מרגיש כששומעים שיר מוכר או שיר זר? איך אנו מרגישים כלפי הדורות שקדמו לנו? משם המשכנו לקריאה ולימוד של השיר ‘אחר חצות’, פיענחנו את נושא השיר, עסקנו בסמלים ובתחושת המשורר, וראינו את הנתק והחוט שניתק בין העולם ממנו הוא בא לעולם בו הוא חי כעת, ואיך הנתק הזה ממשיך לעוד מישורים בחייו. לאחר מכן קראנו מאמר של המשורר בעתון מעריב ודנו על היחס לנוסטלגיה ועדתייות. סיימנו בתרגיל יצירתי הבא לבחון את נושא החיבור בין עולמות ו/או בקריאת הסיפור ‘מעשה העז’ והשוואה בין שני הסיפורים- מה הם האתגרים העומדים בפניהם? וכיצד הם מתמודדים איתם?
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא