נציין בפני התלמידים כי תקופת התעודות מעלה תחושות שונות. נדגיש כי אין במטרת השיעור להטיף או לגרום לאי נוחות, אלא להביא נקודת מבט נוספת על תקופה זו.

התעודה שאנו מגישים לתלמידינו משקפת את מידת ההשתדלות וההשקעה ואת הישגים הלימודיים (ציונים). לעיתים תחומים אלו מצויים בהתאמה זה לזה, ויש פעמים שאין התאמה. ישנם תלמידים המצטיינים בתחום הלימודי ומשקיעים. ישנם תלמידים שמצבם הפוך – אינם משקיעים, והישגיהם נמוכים. ישנם תלמידים שללא מאמץ רב מגיעים להישגים גבוהים וגם תלמידים המראים שקדנות רבה אך ציוניהם אינם משקפים את רמת ההשקעה. התעודה מטרתה לשקף את האופן בו התלמיד הצליח במקביל לרצינות בה התייחס למסגרת הלימודית.

נבחן את הדברים מתוך מקור תלמודי:

במשנה במסכת אבות (פרק ה, משנה כג) כתוב:

“בֶּן הא-הא אוֹמֵר: לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא” (לפי הצער השכר). מסביר הרמב”ם בפירוש המשנה: “לפי שיעור עמלך בתורה יהיה שכרך. ואמרו שלא יתקיים מן החכמה אלא מה שנלמד בעמל ויגיעה…”.

הדברים מכוונים לכל הלומדים ומעודדים לעמל והשקעה, גם את התלמידים שבדרך כלל קל להם.

דרישה ליחס מיוחד לתלמידים המתקשים אפשר ללמוד מדבריו של בעל ה”אור זרוע” המביא את דברי המשנה:

“אדם שטרח בתורה כל מה שהיה יכול לטרוח, אע”פ שלא עלה בידו אלא דבר מועט – נותנין לו כאותו שטרח כמותו ועלה בידו הרבה, דלפום צערא אגרא” (או”ז הלכות ק”ש, סימן ו).

לאחר עיון קצר במקורות, נעבור לתרגיל.

נכתוב בגדול על הלוח את המילים: “האחריות שלנו”, נציג בפני הילדים את כרטיסי אחריות ונמיין אותם לשניים

את הכרטיסים השייכים לתחומי האחריות של תלמידינו (כיתות א-ג) נדביק ללוח על אותיות המילים שכתבנו. את הכרטיסים שאינם שייכים לאחריות תלמידינו נניח בצד.

נציין בפני התלמידים כי גם להם כילדים, למרות היותם צעירים יש תחומי אחריות. ננהל דיון קצר על תחומי האחריות שלנו.

נשאל,

• כיצד נבצע אותם כראוי?
• מי הוא ילד אחראי?
• האם יש עוד תחומי אחריות השייכים להם?

נספר לתלמידים על יוסי, תלמיד חביב וחבר טוב שמקפיד מאוד לבצע את תפקידיו וממלא אותם באחריות מלאה. נציג בפני התלמידים את התעודה שהכנו מראש ונדפדף בה. נספר כי זו תעודתו של יוסי, זו אינה תעודה כשאר התעודות, זו תעודה שבזכותה יוסי למד דבר חשוב.

נספר את הסיפור הבא:

ביום שבו חולקו תעודות ירד גשם זלעפות. יוסי, שהיה גאה מאוד בתעודתו, יצא מבית הספר כשהתעודה תחת מעילו. אך אבוי, הגשם הרטיב את אחד הדפים לגמרי ואי אפשר היה לראות את הציונים הרשומים בו. למרבה הצער דווקא הציונים במקצועות השונים כמו תורה, חשבון וקריאה נמחקו, ומה שנשאר היה רק העמוד הראשון שבו מפורטים הרגלי הלמידה וההליכות: ריכוז, הכנת שיעורים, ביצוע מטלות בכיתה וכו’.

יוסי הגיע לביתו עצוב. הוא הצטער מאוד שלא יוכל להראות להוריו ולבני משפחתו את ציוניו הטובים. הרי חשוב לו להראות לכולם את הישגיו. הוא הניח את התעודה בצד, ובעצב התיישב על הספה. אבא ראה זאת ושאל לשלומו. כשיוסי סיפר על התעודה שהתרטבה, אבא לא התרגש. הוא לקח את התעודה, פתח אותה ועיין בציונים שנותרו. כשסיים הביט ביוסי בעיניים אוהבות ואמר: “יוסי, אינני חייב לראות את כל ציוניך. מה שכתוב כאן מספיק לי”. יוסי היה מופתע, “כיצד אפשר לוותר על חלק מהציונים?” חשב בלבו. אבא המשיך: “גם בלי שאר הציונים אני מבין שאתה תלמיד אחראי ורציני ושאתה ממלא את תפקידיך ברצינות”.

נספר לתלמידים מה הם התחומים שבהם הציונים לא נמחקו ונכתוב אותם על הלוח:

1. הַגָּעָה בַּזְמַן
2. הֲבָאַת הַצִּיוּד הַנִדְרָש
3. סֶדֶר וְאִרְגוּן בְּחֲפָצָיו
4. רִיכּוּז
5. הַקְשָבָה
6. מִתְנָהֵג בְּכָבוֹד לַמוֹרִים
7. הֲכָנַת שִעוּרֵי הַבַּיִת

נשאל,

• מדוע אבא התרשם שתחומים אלו מספיקים כדי לדעת אם יוסי תלמיד אחראי?

נסביר כי כעת נבדוק את עצמנו, האם גם אנחנו יכולים לתת לעצמנו ציון גבוה באחריות?
נחלק דף מהתעודה שהתרטבה ונבקש מהתלמידים להעריך את עצמם.

1. שלושה חייכנים = מצטיין
2. שני חייכנים = משתדל
3. חייכן אחד = יש מקום לשיפור

נעבור בין התלמידים ונשמע את דעותיהם על עצמם. יש חשיבות לנתינת משוב מעצים וחיזוקים לתלמידים אשר לא יכלו להעריך עצמם באופן מיטבי וחיובי.

בשלב הבא, נפנה את התלמידים למילה אחריות שבדף התעודה.

נסביר כי המילה אחריות מתחילה באות א’ ומסתיימת באות ת’, נמשיל זאת למידת האחריות הצריכה לכלול את כל הפרטים מא’ ועד ת’. אם ברצוננו להגדיל את השגנו, עלינו לפעול ולקחת טחריות מלאה על מעשינו. כעת, בסיום מחצית ראשונה, כל תלמיד יודע באילו תחומים הוא מגלה אחריות ורצינות ובאילו תחומים ברצונו להשתפר.

נבקש מהתלמידים לגזור את ציורי התבחינים שעליהם דיברנו, ולהדביק על פי הסדר הבא:

1. תבחינים שכבר רכש וקיבל עליהם אחריות (צייר 3 חייכנים) יש להדביק מאחורי המילה “אחריות” (מימין למילה).
2. תבחינים שעליו להשתפר בהם לקראת המחצית הבאה (פחות מ-3 חייכנים) יש להדביק לפני המילה “אחריות” (משמאל למילה).

נחלק לכל תלמיד תעודת אחריות, נבקש להתבונן בכותרת ובתוכן הכתוב. נשאל אם מישהו מהתלמידים קנה פעם משהו וקיבל תעודת אחריות. נבקש לספר על המקרה ולהסביר מהי תעודת אחריות (מי נותן למי? מתי? למה?).

נשמע את המקרים השונים, ונסכם כי תעודת אחריות היא הסכם בין היצרן לקונה. היצרן מקבל אחריות על המוצר שלו לתקופה של פרק זמן מסוים. אם המוצר מתקלקל בפרק הזמן הזה, היצרן אחראי על תיקונו.

נוסיף ונסביר כי כשם שהיצרן מייצר מוצר ומקבל אחריות על כל חלק וחלק, כך גם אנחנו מייצרים את התעודה ומקבלים אחריות על כל תבחין ותבחין.

נבקש שכל תלמיד יתבונן בתבחינים שעוד “לפניו”, ויבחר תחום אחד שבו יתמקד במהלך המחצית הבאה ויגלה כלפיו אחריות מיוחדת.

נאסוף את תעודות האחריות ונשמור אותן במקום ידוע (אפשר להציע לתלמידים לשמור את התעודה אצלם, ומדי פעם במהלך המחצית להיזכר באחריות שלנו).

כל תלמיד רוצה להצליח ולהיות מצטיין, כולנו זקוקים להכרה חיובית. אך לא כל תלמיד מצליח להגיע להישגים טובים או סבירים ולכן עשוי לפעול בדרכים המנעותיות/תוקפניות וכו’ בכיתה.

אחד מהכלים שאנחנו יכולים להעניק לתלמידים כבר בצעירותם הינו ערך ההשקעה, שקדנות, לא לוותר.

לתת דגש על האחריות אשר מובילה להישגים, אך גם עומדת בפני עצמה כערך גדול גם ללא הקשר לימודי. “עמלך יהיה שכרך”- גם אם ההשקעה אינה מתבטאת בהכרח בציון על התעודה, יש לה רווח גדול בלמידה האישית, בניסיון, בהערכת הסביבה ועוד.