ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
משנה מסכת שביעית פרק י', משנה ג'
נפתח את השיעור בסבב בו כל אחד מהתלמידים יצטרך לומר משהו שהוא מכיר/יודע/שמע על מצוות שמיטת כספים. נכתוב על הלוח את כל הפריטים ההלכתיים הנכונים שהתלמידים יגידו וכך נתחיל את השיעור בשלל של ידיעות שינבעו מתוך התלמידים עצמם.
נפתח ונקדים: אחת המצוות הנוספות שמביאה איתה שנת השמיטה היא שמיטת כספים. במבנה הכלכלי של החברה בה אנחנו חיים – עולם בו רובנו איננו חקלאים אך כולנו לווים ומלווים כספים – מצוות שמיטת כספים דורשת התייחסות ורלוונטיות מיוחדת, ובכך נעסוק בשיעור זה.
נאמר לתלמידים שלפי רוב השיטות, וכך הלכה למעשה, בכ”ט באלול של סוף שנת השמיטה – חלה בעולם מצוות שמיטת כספים שכאמור משמיטה ומעלימה את החובות והלוואות שניתנו (בשלב זה נשאיר את המידע המדויק מעורפל, בע”ה בהמשך השיעור נדייק את הדברים). כמידת היכולת שלכם נערוך מעין תרגיל דמיון שמתאר משהו שצונח לחלל האוויר של מדינת ישראל בתאריך המדובר (נשאיר לתלמידים את המרחב לדמיין כיצד היצור הזה נראה: באיזה גודל וצורה וצבע הוא, איזו מנגינה מלווה את נחיתתו, היכן הוא בוחר לנחות בהתחלה וכן הלאה..) נבקש מהתלמידים לנסות ולחשוב על מקום מסוים בו נוחתת המצווה ולחשוב על דו שיח שיש בין המצווה לבין האדם אצלו נחתה. סביר להניח שחלק מהתלמידים יחשבו על מפגש בין המצווה לבין אנשים שמלווים כספים ועם בוא המצווה מפסידים את כספם ואילו חלק מהתלמידים יחשבו על מפגש בין המצווה לבין אנשים שלווים כספים ועם בוא המצווה נפטרים מחוב ההלוואה המעיקה. במידה והתלמידים צריכים הכוונה מדויקת יותר נוכל להציע דמויות שונות אליהם יכולה המצווה לנחות ולתת להם לבחור את אחת הדמויות ולחשוב את דו השיח שהם מקיימים עם המצווה.
לאחר מכן ניתן לתלמידים המוכנים לשתף במה שדמיינו ומתוך כך נציף את המורכבות שמצווה זו מעלה – שקט ושלווה לאנשים הלווים ותסכול ואולי אפילו כעס אצל המלווים. ואולי: בושה ומבוכה אצל הלווים וחמלה ואמפתיה אצל המלווים ושאר רגשות מורכבים ושונים. נשאל את התלמידים: האם בעיניכם זוהי מצווה הוגנת? עם איזה צד הייתם מזדהים?
ניתן לכל אחד מהתלמידים את המקרים הבאים ונבקש מהם על בסיס הנאמר בחוברת הלימוד להכריע האם במקרה זה שמיטת כספים מבטלת את החוב או שמא לא. במידה והם חושבים שהשמיטה איננה מפקיעה את ההלוואה הם יצטרכו להסביר את הסיבה לכך.
לאחר שהתלמידים מנסים להתמודד עם השאלות השונות בכוחות עצמם, נאסוף את התלמידים ונבין יחד את העקרונות הקובעים שרק חוב הנוצר כתוצאה מהלוואה שמועד הפירעון שלה הגיע לפני תאריך כ”ט באלול בו חלה שמיטת הכספים – הם ההלוואות שמתבטלות.
תוך כדי האסיף נבהיר לתלמידים את המושג “פרוזבול” שמופיע בקצרה בחוברת הלימודים, ונלמד יחד את המשנה ממסכת שביעית (פרק י’, משנה ג’) המתארת את הסיבה בגינה התקין הלל הזקן את הפרוזבול:
נפתח בהבנת המציאות ההיסטורית איתה התמודד הלל ונבהיר לתלמידים את המצוקה בה היו העניים בתקופה זו: ללא יכולת לקבל הלוואות שכן המלווים חששו שיפסידו את כספם עם בוא שמיטת הכספים. נערוך דיון עם התלמידים על הבחירה של הלל לפתור את הבעיה בצורה כזו ולא בדרכים אחרות כמו חינוך או אפילו דאגה חוקית לכך שמי שיכול יהיה חייב להלוות כספים לעניים. אפשר לפתח את הדיון הזה דרך תרגיל כתיבה בו ננסה לדמיין את הלל מגיע ומכריז על הפרוזבול, כל תלמיד יצטרך לחשוב על מישהו בקהל ששומע את ההכרזה ומנהל דו שיח עם הלל או עם אדם אחר על המחשבות שיש לו (ביקרות, שמחה, תהייה וכדומה) בעקבות התקנה החדשה.
נשים ברקע מוזיקה נעימה ונבקש מכל תלמיד לכתוב תפילה שנזכה לעולם בו ניתן יהיה שוב לקיים את מצוות שמיטת כספים כהלכתה, בה אנשים לא ימנעו מלהלוות כספים מחשש שיפסידו כספם ואנשים לא ינצלו את המצווה אם אינם זקוקים לכך, אלא הלווים והמלווים יכירו בכך שאם מישהו לא משיב את הכסף הסיבה היא המצוקה הגדולה בה הוא נמצא.
פתחנו את השיעור בסבב על מצוות שמיטת הכספים. בעזרת דמיון מודרך ניסינו לחוש ולדמיין את מצווה זו ואת השלכותיה והתחושות השונות שהיא מעוררת. למדנו על העקרונות ההלכתיים המרכזיים בה ועל הפרוזבול שתיקן הלל הזקן, וסיימנו בתפילה לעולם שבו ניתן יהיה לשמוט ללא דאגה.
מצוות השמיטה, ובפרט שמיטת הכספים, היא דוגמא לאתגר שיש במפגש בין האידיאלים התורניים הגבוהים ובין המציאות היומיומית המורכבת, וחשוב שנכיר את המורכבות שבמפגש הזה. בשיח הציבורי קל לצאת כנגד זכויותיהם של העשירים ולתמוך בעניים, ומנקודת מבט כזו ביטול שמיטת הכספים נראה פגום, אך חשוב להכיר במורכבותה של המציאות ובתלות ההדדית שבין הצדדים (כאמור, שמיטת כספים עלולה לגרום להימנעות מהלוואות). בהקשר זה אפשר להזכיר כי אחד האירועים הקשים ערב חורבן המקדש היה שריפת ארכיון החובות, שנעשה מתוך רצון לשחרר את העניים מחובותיהם, אך גרם לאנרכיה ולחורבן.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא