ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נבקש מהתלמידים לחשוב על משפט אישי קצר שעולה להם בראש כשאנחנו מדברים על קשר לעבר, ולרשום את המשפט על פתק.
נערוך סבב קצר בו כל תלמיד ישתף במה שכתב. בסבב השיתוף רצוי לשים לב לאיזה עבר כל תלמיד התכוון- אישי, משפחתי, לאומי.
נבקש מהתלמידים לבטא דרך ציור/ פיסול בפלסטלינה/ חמר, את הקשר שלהם לעבר- לבחור דימוי שמסמל קשר זה.
בתום היצירה, נערוך סבב שיתוף, בו ננסה לשים לב לאיזה עבר כל תלמיד התכוון- אישי, משפחתי, לאומי.
נכתוב על הלוח את כותרת השיר “שם אמרתי”, ונשאל-
רצוי לנסות לבודד את המילים ולהתייחס לכל אחת בנפרד. במובן הפשוט הכותרת מדברת על מקום מסויים בעבר שבו נאמרה אמירה אישית כלשהי.
כעת נקרא את השיר-
מיד בסיום הקריאה נבקש מכל תלמיד לשאול שאלה על השיר (כל סוג שאלה- תוכן/ מבנה/ קושי…) רצוי לרשום את השאלות (אפשר על הלוח) ובסיום הלמידה לוודא שיש תשובות לכל השאלות.
הניתוח יעשה בדרך הבאה- על כל בית תישאל שאלה מרכזית, והיא זו שתכוון את התלמידים ע”י ניסיונות שלהם לענות על השאלה- לנתח את הבית, להבינו, ומתוך כך להבין את השיר כולו.
בית א:
שניהם שוכבים עם אבן מתחת לראשם, אך אצל יעקב ישנה הבטחה שזרעו יהיה כעפר הארץ, והכוונה לזרע רב. בשיר הדובר, שהוא חלק מזרעו של יעקב, מרגיש כעפר הארץ בגלל ההשפלה שהוא חווה ע”י הנאצים.
בית ב:
תיאור של דרך משובשת ולא נוחה לנוסעים בה. הנוסעים הם האב ובניו. הדרך המשובשת מרמזת כנראה על אסון או חוויה שלילית הקרבה ובאה. ניתן להתעכב על הפסיחה בבית זה שרומזת על שבר.
בית ג:
הם שואלים שאלה עם סימן שאלה ברור. שאלה שמתארת את החיבור שלהם להווה- “אוויר מתוק”- הם מחפשים דברים נעימים. האוויר שהיה פה בעבר הוא אוויר של מוות. בעוד האב שואל בלי סימן שאלה. אלא במשפט שמבטא תדהמה. הוא עצמו העבר. הוא לא מבין איך המקום הזדקן כ”כ ופתאום יש טיח שנופל מהקירות. יש הרס וחורבן.
בית ד:
הישישה חיה בעבר. מהזווית שלה היא עברה גם את אותה מלחמה, ומאז היא לא התקדמה. אין בה חיות. אין בה דמעה. יש בה משהו מנותק, מפחיד. משהו שמרמז על המוות הקיים במקום.
בית ה:
הדובר יצא לחפש את ביתו: “ביתי” והגיע ל”בית”. ז”א- אין בית. פה היה עבר שלם של משפחתיות. שורש י.ל.ד חוזר שלוש פעמים, אך אין משפחה. תחושת ניכור ביחס לבית אבל גם ביחס לעתיד, לחיבור לילדיו שלו. הוא מדבר אבל רוח עוברת בין המילים והוא לא מצליח לדבר. לא מצליח לחבר את ילדיו אל העבר שכ”כ חשוב לו.
בית ו:
בית- כי אין לדובר בית בשום מקום. לא בעבר ולא בהווה. לא ברור לאן הוא חוזר. הבנים עסוקים בהווה. גם בבית ג’ וגם פה.
סיום:
יש בבית האחרון פסיחות שמדגישות את השבר בין האב לבניו. הוא לא הצליח לחבר אותם למה שהיה חשוב לו, לעברו, שהוא חלק בלתי נפרד ממנו. הפסיחות והשאלות של הבנים מדגישות את הבדידות של הדובר.
נשאל שאלות הפנמה בעקבות השיר: (יש לבחור שאלה אחת, ולא את כולן.) ניתן לתלמידים זמן לענות על השאלה בכתב ולאחר מכן מי שמעונין ישתף במה שכתב-
פתחנו את השיעור בתרגיל קצר בו התבקשו התלמידים לבטא במשפט או ביצירה את היחס לעבר. משם המשכנו ללימוד השיר- תחילה התבוננו בכותרת השיר ושאלנו שאלות על הכותרת, ושנית קראנו את השיר וכל תלמיד שאל שאלה על השיר, רשמנו את השאלות על הלוח, ובתום הלימוד המעמיק בדקנו שכל השאלות קיבלו התייחסות. במהלך הלימוד המעמיק עברנו בית בית, ראינו את ההרמז המקראי והפסיחה שבשיר, ודנו בתחושות האב הפותח את עברו בפני ילדיו, והם אינם מגלים בו עניין ושקועים בענייני ההווה. סיימנו את השיעור בשאלות הפנמה המזמינים את התלמידים לחשיבה עצמית.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא