ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

שם, אמרתי – טוביה ריבנר

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
שם, אמרתי – טוביה ריבנר
לב השיעור
פער בין דורי
פתיחה
מפגש
התבוננות
הפנמה
אסיף
מקרן יצירה
שימו לב! שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב
שיר העוסק בכאב שנוצר בעקבות פער בין דורי ביחס לזיכרון השואה. האב, ניצול שואה, לוקח את ילדיו למעין מסע שורשים בעברו, והללו אינם מתעניינים בעבר כלל. הפערים באופן שבו כל אחד מתייחס לעבר משקפים את הפער שנוצר בין האב לילדיו.
לב השיעור: פער בין דורי
פתיחה: ביטוי לקשר לעבר

נבקש מהתלמידים לחשוב על משפט אישי קצר שעולה להם בראש כשאנחנו מדברים על קשר לעבר, ולרשום את המשפט על פתק.

נערוך סבב קצר בו כל תלמיד ישתף במה שכתב. בסבב השיתוף רצוי לשים לב לאיזה עבר כל תלמיד התכוון- אישי, משפחתי, לאומי.

נבקש מהתלמידים לבטא דרך ציור/ פיסול בפלסטלינה/ חמר, את הקשר שלהם לעבר- לבחור דימוי שמסמל קשר זה.

בתום היצירה, נערוך סבב שיתוף, בו ננסה לשים לב לאיזה עבר כל תלמיד התכוון- אישי, משפחתי, לאומי.

מפגש: כותרת+ שאילת שאלה

נכתוב על הלוח את כותרת השיר “שם אמרתי”, ונשאל-

  • איזה שאלות אפשר לשאול על הכותרת? (מה אמרתי? איפה זה שם? מה משמעותו? מי אמר ולמי אמר? למה מתחילים את השיר במילה שם? ….)
  • במה לדעתכם יעסוק השיר, לאור הכותרת?

רצוי לנסות לבודד את המילים ולהתייחס לכל אחת בנפרד. במובן הפשוט הכותרת מדברת על מקום מסויים בעבר שבו נאמרה אמירה אישית כלשהי.

כעת נקרא את השיר-

שם, אמרתי /טוביה ריבנר

יצאתי מביתי הארעי להראות לבני את מקום מוצאי.
שם, אמרתי, שכבתי על הארץ
אבן למראשותי נמוך מן העשב
כעפר הארץ
הכל שם נשמר.

עברנו בהרים וביערות ובערים שהיו
מערות והמים נקוו בדרך והכבישים היו רעים.
המכונית דלגה על הבורות.

מה האוויר המתוק הזה? שואלים בני.
מה הטיח הנופל מהקירות?

אין דבר, הגידה הישישה בחלון,
כאן גם העתיד עבר, וסגרה את עיניה היבשות
כעוף העולה וקופל את כנפיו וצולל.

כאן נולדתי, אמרתי לבני,
הורי וזקני נולדו כאן קרוב.
נולדים. כאן היה בית
אמרתי לבני והרוח עברה
ביני לבין המלים.

יצאתי להראות לבני את מקום מוצאי, ומתי
נאכל שואלים בני, ואיפה
נלון?
מתוך: שמש חצות, ספרית פועלים, תשל”ז (1976)

מיד בסיום הקריאה נבקש מכל תלמיד לשאול שאלה על השיר (כל סוג שאלה- תוכן/ מבנה/ קושי…) רצוי לרשום את השאלות (אפשר על הלוח) ובסיום הלמידה לוודא שיש תשובות לכל השאלות.

התבוננות: ניתוח השיר

הניתוח יעשה בדרך הבאה- על כל בית תישאל שאלה מרכזית, והיא זו שתכוון את התלמידים ע”י ניסיונות שלהם לענות על השאלה- לנתח את הבית, להבינו, ומתוך כך להבין את השיר כולו.

בית א:

  • מהו הארמז המקראי המופיע בבית זה?
  • מה דומה ומה שונה בין סיפור חלום יעקב לדברים שמתאר הדובר בשיר?

שניהם שוכבים עם אבן מתחת לראשם, אך אצל יעקב ישנה הבטחה שזרעו יהיה כעפר הארץ, והכוונה לזרע רב. בשיר הדובר, שהוא חלק מזרעו של יעקב, מרגיש כעפר הארץ בגלל ההשפלה שהוא חווה ע”י הנאצים.

בית ב:

  • מה המכנה המשותף של תיאורי הנוף המצוירים בבית זה? למה הם רומזים?

תיאור של דרך משובשת ולא נוחה לנוסעים בה. הנוסעים הם האב ובניו. הדרך המשובשת מרמזת כנראה על אסון או חוויה שלילית הקרבה ובאה. ניתן להתעכב על הפסיחה בבית זה שרומזת על שבר.

בית ג: 

  • כיצד בבית זה השאלות משקפות את הפער בין האב ובין ילדיו?

הם שואלים שאלה עם סימן שאלה ברור. שאלה שמתארת את החיבור שלהם להווה- “אוויר מתוק”- הם מחפשים דברים נעימים. האוויר שהיה פה בעבר הוא אוויר של מוות. בעוד האב שואל בלי סימן שאלה. אלא במשפט שמבטא תדהמה. הוא עצמו העבר. הוא לא מבין איך המקום הזדקן כ”כ ופתאום יש טיח שנופל מהקירות. יש הרס וחורבן.

בית ד: 

  • מה מייצגת הישישה בחלון? מה דמותה ודבריה מוסיפים למשמעות השיר?

הישישה חיה בעבר. מהזווית שלה היא עברה גם את אותה מלחמה, ומאז היא לא התקדמה. אין בה חיות. אין בה דמעה. יש בה משהו מנותק, מפחיד. משהו שמרמז על המוות הקיים במקום.

בית ה:

  • מה השינוי בין הבית הראשון לבית זה, ומה משמעות השינוי?

הדובר יצא לחפש את ביתו: “ביתי” והגיע ל”בית”. ז”א- אין בית. פה היה עבר שלם של משפחתיות. שורש י.ל.ד חוזר שלוש פעמים, אך אין משפחה. תחושת ניכור ביחס לבית אבל גם ביחס לעתיד, לחיבור לילדיו שלו. הוא מדבר אבל רוח עוברת בין המילים והוא לא מצליח לדבר. לא מצליח לחבר את ילדיו אל העבר שכ”כ חשוב לו.

 בית ו:

  • איזו מילה חסרה בבית זה, ומדוע?
  • מה משמעות השאלות של הבנים ואיך הם קשורות לשאלה שלהם בבית ג’?

בית- כי אין לדובר בית בשום מקום. לא בעבר ולא בהווה. לא ברור לאן הוא חוזר.  הבנים עסוקים בהווה. גם בבית ג’ וגם פה.

סיום

יש בבית האחרון  פסיחות שמדגישות את השבר בין האב לבניו. הוא לא הצליח לחבר אותם למה שהיה חשוב לו, לעברו, שהוא חלק בלתי נפרד ממנו. הפסיחות והשאלות של הבנים מדגישות את הבדידות של הדובר.

הפנמה: שאלות

נשאל שאלות הפנמה בעקבות השיר: (יש לבחור שאלה אחת, ולא את כולן.) ניתן לתלמידים זמן לענות על השאלה בכתב ולאחר מכן מי שמעונין ישתף במה שכתב-

  • האם יש דברים שאתה חווה שיש בהם נתק בינך לבין הוריך? כיצד ניתן לגשר עליו?
  • איזה נקודה בעברך משמעותית לך עד כדי כך שנראה לך שהיא תלווה אותך כל חייך? כיצד היא משפיעה עליך בהווה?
  • “הרוח עברה בינך לבין המילים”- מתי הרגשתך שמילותיך לא נשמעו? מה הייתה הסיטואציה שבה זה קרה? איזו תחושה זו היתה- נסה לתאר במילה אחת את תחושתך (כואב, משפיל, מאתגר)?
אסיף:

פתחנו את השיעור בתרגיל קצר בו התבקשו התלמידים לבטא במשפט או ביצירה את היחס לעבר. משם המשכנו ללימוד השיר- תחילה התבוננו בכותרת השיר ושאלנו שאלות על הכותרת, ושנית קראנו את השיר וכל תלמיד שאל שאלה על השיר, רשמנו את השאלות על הלוח, ובתום הלימוד המעמיק בדקנו שכל השאלות קיבלו התייחסות. במהלך הלימוד המעמיק עברנו בית בית, ראינו את ההרמז המקראי והפסיחה שבשיר, ודנו בתחושות האב הפותח את עברו בפני ילדיו, והם אינם מגלים בו עניין ושקועים בענייני ההווה. סיימנו את השיעור בשאלות הפנמה המזמינים את התלמידים לחשיבה עצמית.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!