נתחיל בתרגיל כתיבה קצר:
התלמידים צריכים להשלים את מילים החסרות:
הדרך __________ עד מאוד אמר ה ___________
הדרך __________ עד מאוד אמר ה ___________
הדרך __________ עד מאוד אמר ה ___________
ישב ה __________ לנוח בצד הדרך.
לתלמידים יש רעיונות שונים. זה מהנה, יצירתי, ומלמד אותם שהחלק הראשון של השיר הראשון הוא מאוד תבניתי וחוזר על עצמו, אבל יש שבירה מכוונת של התבנית אצל הזקן, מכיוון שהוא כבר לא בדרך, הוא יושב, נח ומסתכל עליה מבחוץ.
נקרא את השיר הראשון:
בית ראשון:
נבקש מהם לתת דוגמאות מהחיים לצורת ההסתכלות האופיינית לכל גיל, במיוחד לגיל שלהם (האם מזדהים עם הנער או עם העלם?)
בית שני:
נבקש מהתלמידים ל”צבוע” את החלק השני של השיר (כלומר בכל מקום שמופיעה מילה שיש לה צבע, לצבוע את המילה, או לצייר ליד המילה את הציור.) הצבעים והציורים (שקיעה של פז ואודם, ירוק של הדשא, הציפור, הדשא) נותנים תחושה של צבעוניות, חיות, הרמוניה, עושר. חלק זה מתמקד בזקן, ומתברר דרך התחושה שאנו מקבלים, שהדוברת בשיר רואה את הזיקנה באור חיובי ונינוח.
הפעלת חושים: יש בחלק זה חוץ מהצבעוניות הרבה גם הפעלה של חוש הראיה: שקיעה, דשא, ציפור, דרך. חוש המישוש: דשא מבהיק לרגליו. חוש השמיעה: ציפור מזמרת. ואולם הטבע רוחש מסביב ואילו הזקן כבר פאסיבי, את מחשבותיו מבטאת הציפור.
צריך לציין, את המילים שמעידות על סופיות כגון: שקיעה, טל הערב, ציפור אחרונה, זיכרונות, ולעומתן את האווירה החיובית הנוצרת ממילים כמו: צובעה, מבהיק, מזמרת, מה יפתה.
נקרא את השיר השני:
נבקש מהתלמידים לסמן את מילות הזמן המופיעות בשיר זה. מילות הזמן הן: יום (ימים, ימיך) לילה, ערבים, בקרים, אחרון, חדש.
הן מבטאות את גישת הצעירים הכתובה בחלק הראשון: הזמן העובר ולא חוזר, האפשרות שהימים יעברו לשווא ולא ינוצלו, השעמום. לעומת הגישה של הזקן בחלק השני : “ימיך ספורים ויקר מניינם שבעתיים”, וכן “חדש כל יום תחת השמש”.
אפשר להתייחס לחזרה ההפוכה: “אין חדש תחת השמש” לעומת “חדש כל יום תחת השמש”, שמבטאת את הגישות הנ”ל, וכן לחזרה של וו החיבור לאורך כל השיר הזה כמעט, המראה את רצף הימים העוברים.
כאן יש צורך להזכיר, את הארמז לקהלת(א,ט): “מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש”. הדוברת בשיר אינה מסכימה עם האמירה הזו, וטוענת שדווקא הזקן שימיו ספורים יכול ליהנות מכל יום ויום, להעריך אותו ולהרגיש בו התחדשות.
תרגיל כתיבה:
לפני קריאת השיר השלישי אפשר לתת תרגיל כתיבה נוסף- התלמידים צריכים להשלים את השורות:
למדני אלוקי ברך והתפלל
על _____________________________
על _____________________________
השאיר כאן שורות רבות ולבקש מהם לכתוב את כל הדברים שהם רוצים להודות עליהם לקב”ה. תרגיל כזה מלמד הכרת הטוב, כי בהתחלה הם יגידו שאין להם כל כך הרבה לכתוב, אבל אחר כך ייווכחו לדעת, שיש הרבה על מה להודות לקב”ה…
ואפשר כמו בשיר המקורי לכתוב:
לדעת ________________________
וזה סוג תפילה שונה: מה אני רוצה שהקב”ה יעזור לי לדעת?
יקריאו לכולם רק תלמידים שירצו לשתף, אך גם אם לא ירצו, העיקר שהם כתבו לעצמם והתעמקו בזה.
בשלב זה נקרא את השיר השלישי-
יש צורך להתייחס לאנאפורות:
על
לבל יהיה
האנאפורות משלימות זו את זו, שכן אני מודה ומתפלל על האפשרות לחיות ולהתחדש “לבל יהיה עלי יומי הרגל”.
לסיכום, יש צורך לקרוא את השיר בשלימותו, ולראות את התהליך כולו:
ראיית הדרך בצורה שונה בכל גיל, התמקדות בזקן, ראיית הזקן את החיים בסוף ימיו לא כאוסף ימים שעוברים, כמו בכל החיים, אלא כימים יקרים שצריך להתענג עליהם, התפילה לקב”ה שיעזור לנו לראות את החיים בצורה הזו כל חיינו ולא רק בזיקנה.
סדנת אומנות, המתייחסת לדרך האישית של התלמיד:
נשאל כל תלמיד שתי שאלות שהוא צריך לענות עליהן בקצרה:
אחר כך נבקש מהתלמידים לבחור חומרים שונים שמכינים מראש, ולהדביק על שמינית בריסטול. אם אין חומרים אז לפחות להביא צבעים, ז’ורנלים, מספריים ודבק. מבקשים מכל תלמיד ליצור את הדרך שלו.
עם גמר העבודה רצוי מאוד לשבת במעגל כאשר כל תלמיד מניח את עבודתו לפניו. מי שרוצה לשתף יכול לשתף את כולם. התלמידים יכולים לגלות על עצמם דברים שלא חשבו עליהם. עבודת היצירה גורמת להם להפנמה ולמודעות שלהם לדרך בה הם הולכים, לקשיים ולמכשולים שבדרך וכד’.
השמעת הלחן והתייחסות אליו.
השוואה לשיר “מהיכל להיכל” של זלדה – מאמר של דר’ חמוטל בר יוסף
פתחנו את השיעור בתרגיל כתיבה קצר בו התבקשו התלמידים להשלים מילים העוסקות בדרך, וראינו את המבנה של הבית הראשון ואת השבירה שלו. משם יצאנו ללימוד השיר הראשון, עמדנו על האופנים השונים של חווית הדרך, ואת המבט של הזקן הנמצא אמנם בסוף הדרך, אך הוא צובע את חייו בצבעים רבים. המשכנו ללימוד השיר השני במחזור השירים, וראינו את אופן ההתייחסות לזמן, ואת הארמז המקראי לקהלת. לאחר מכן למדנו את השיר השלישי, הנושא תפילה לראות את הדרך בעיניים של התחדשות יומיומית. את השיעור חתמנו בסדנת אמנות ו/או האזנה ללחן של השיר ו/או השוואה לשירה של זלדה.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא