נפתח את השיעור בשאלון קטן ומשעשע שניסחה ופיתחה המורה שירן לוי:

1. כל מי שהזדהה פעם עם שיר או סיפור שסיפרו לו- יניח יד על הלב ויאנח
2. כל מי שראה פעם סרט שמבוסס על ספר- שיעשה רעש של פופקורן
3. כל מי שנדבק פעם בשיר של חבר- שיעשה “דייי” ויניח ידיו על אוזניו
4. כל מי שיש לו זמר אהוב – שיעמוד ויעשה כאילו הוא שר ברמקול
5. כל מי שאוהב לשמוע סיפורים של אנשים- שיטה אוזנו
6. כל מי שיש שירים שמעלים לו מחשבות- שיניח ראש על ידו בתנועת חשיבה
7.  כל מי שמכיר שיר שמעציב אותו – שירכין ראשו על השולחן.
8. כל מי שיש שירים שמעצבנים אותו – שיעשה פרצוף כועס
9. כל מי שיש לו שיר שהוא יודע בע”פ – ישים ידיים על הראש
10. כל מי שכתב פעם שיר או סיפור או יומן – יחזיק עפרון ביד ימין.

נדון:

• למה לדעתכם יש לאנשים כזה חיבור עם שירים, עם סיפורים, עם יצירות?
• אילו סוגי שירים אתם מכירים? אילו סוגי סיפורים אתם מכירים?
• למה לדעתכם אנשים כותבים שירים ומספרים סיפורים?

מסקנה- הסיפור / השיר נוגע בנפש, בחיים.

•  מהם כלי העבודה של הסופר / משורר?
• מהי אמנות?
• אילו סוגי אמנות אתם מכירים? מהם כלי העבודה של האמנים?

תוך כדי הדיון ננסה לחבר שיר יחד: נבחר כותרת ותוכן לשיר. נשים לב למצלול. ננסה להבין מהו ה’כלי’ בו אנו משתמשים לצורך כתיבת השיר ואולי אף נכתוב עליו ממש. למשל:

צייר צורך צבעים

קרמיקאי קונה חימר

נגר נדרש לעצים

רקדן רוצה רגליים

וסופר- סופר מילים. 

לאחר ההתנסות נקרא יחד את הסיפור: “נשימה” מתוך צנורות, אתגר קרת.

נבקש מנציג לבוא ולקרוא את השיר בשנית כאילו יש לו בעצמו התקף נשימה:

״כשיש לך התקף אסטמה אין לך נשימה. …״

נבקש מהתלמידים לחשוב על מצב כזה שהיה לכם או לדמיין אחד כזה. נעשה סבב בו כל אחד יגיד מילה יחידה הנתארת אתעצמו במצב זה.

נדון יחד:

• מה הסיפור שקראנו מספר?
• מה הוא רוצה לומר?
• ממה נובע סיפור? או שיר?
• מה הופך כמה מילים לסיפור?

נכתוב על הלוח את הרעיונות.

• מה השיר שכתבנו מלמד?
• מה הוא גורם לכם לחשוב?

נכתוב על הלוח את התשובות, נבקש מהתלמידיםלהעתיק למחברת ולסמן במחברת בעיגול את מה שהשיר מלמד אותם.

 נשאל:

• מי מכיר את המושג: “סיפורת בזק”?
• מהי סיפורת זו לדעתכם?

נקרא יחד את ההגדרה לסיפורת זו מתורך ויקיפדיה:

סיפורת הבזק החלה את דרכה עוד במשלי איזופוס. המפורסמים שבכותביה הם אנטון צ’כוב, קפקא, הווארד פיליפס לאבקרפט, ארנסט המינגוויי, ארתור סי. קלארק, קורט וונגוט ועוד. סיפורת הבזק החלה לתפוס תאוצה רק בעידן הפוסט מודרני בעיקר בגלל האינטרנט ודרישתו לטקסטים קצרים ותמציתיים. מגזינים וירטואלים היו הראשונים ש”הדפיסו” את הסיפורים החדשים. סיפורת בזק פורסמה גם במגזינים מודפסים. פרס המיקרו שנוצר לראשונה בשנת 2007, הוא הפרס הראשון המוקדש אך ורק לסיפורת בזק. בישראל מעטים הסופרים שהוציאו לאור ספרים המורכבים מסיפורת בזק. עליהם ניתן למנות את אתגר קרת, ואחרים

ההבדל בין סיפורת בזק לסיפור קצר או מספר, הוא שלמרות שסיפורת בזק כוללת בתוכה אלמנטים קלאסים של סיפור – דמות ראשית, קונפליקט, מכשולים, סיבוכים וסיום – מספר המילים המוגבל בה מאלץ את הכותב לעתים קרובות להשאיר חלק מהאלמנטים הללו בלתי כתובים – מוחבאים או מובנים בתוך הסיפור עצמו. ניתן לראות עיקרון זה בשיאו בסיפור בן שש מילים: “למכירה, נעלי תינוק, מעולם לא ננעלו.”

נחזור על הסיפור בן 6 המילים:

למכירה: זוג נעלי תינוק. מעולם לא ננעלו”. [מיוחס לארנסט המינגווי]

• למה זה סיפור לדעתכם?
• איזה מרכיבים ספרותיים צריך שיהיה בסיפור?

נענה יחד: דמות ראשית, קונפליקט/ מכשולים/ סיבוך, סיום, הקשר זמן ומקום. ניתן מקום גם לדעה האומרת שזו כותרת המאפשרת לקורא לרקום באופן מיידי את הסיפור במוחו ולכן היא סיפור בפני עצמה.

נבקש מכל התלמיד להצטרף לאתגר ולנסות לכתוב סיפור בן שש מילים.

מי שמתקשה יוכל לכתוב סיפור רקע לסיפור הראשון שקראנו כשמטרת המשימה היא הכתיבה הקולחת.

נזמין לשיתוף.

פתחנו בשאלון מעורר חיוך. קראנו את הסיפור הקצר וניסינו דרכו ללמוד איך כותבים שיר או סיפור, מה המניעים, איך ובאילו מוטיבים משתמשים על מנת לבטא את העולם הפנימי והדמיון. התנסינו בכתיבת שיר בעצמנו וסיימנו בנסיון כתיבת סיפור קצר וסיפור בזק