“וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא… וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט”

נבקש מתלמיד לקרא את הפסוק פעמיים.

נשאל,

• מהן המילים הבולטות ביותר בפסוק?
  נסב את תשומת הלב כי ישנו תיאור רב ועצמתי של דבורה. נזמין את התלמידים לדמיין מראה דבורה- גם נביאה, גם שופטת ובעלת מקום מרכזי בחייהם של עם ישראל. נסביר כי כיום נראה לנו טבעי שהאימהות שלנו רופאות, קצינות, עורכות דין, שופטות, שוטרות. אך בעבר, נשים מעטות לקחו חלק במנהיגות בפרט ועבודה מחוץ למשק הבית בכלל.

נבקש לצייר את דבורה במחברת, בהשראת הפסוק הראשון. ניתן יד חופשית ליצירה, נכוון אותם לחשוב על סמלים שמייצגים נבואה, כח, מנהיגות ועוד.

יש מקום לעבור בן התלמידים לעזור, לתת משוב חיובי ולעצים את ההזדמנות להשראה מהתנ”ך לאישה מנהיגה.

נספק רקע קצר טרם למידה על הקרב.
הסיפור שלנו מתרחש בצפון הארץ, בגליל.
מומלץ לצרף מפה שמתארת את המקומות בארץ בתקופת השופטים, או מפת א”י פשוטה. נציג לילדים את שמות המקומות המוזכרים בסיפור הקרב: נחל קישון והר תבור- סיפור הקרב, תל חצור-מקום מושבו של המלך יבין, ותל קשיש- חרושת הגויים (בקרבת נחל קישון).

נסביר כי יבין מלך חצור (מכונה גם מלך כנען) הינו מלך חזק מאוד עם צבא גדול ותחמושת משוכללת לאותה תקופה.

יבין מעביד ולוחץ את בני ישראל 20 שנה, גודל צבאו מאיים על המשועבדים והנתינים. דבורה מבינה שצריך צורך לנצח אותו, לשם כך היא קוראת לברק בן אבינועם. היא מבקשת ממנו להילחם נגד שר הצבא של יבין ושר צבאו סיסרא.

ו וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. ז וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל-נַחַל קִישׁוֹן, אֶת-סִיסְרָא שַׂר-צְבָא יָבִין, וְאֶת-רִכְבּוֹ, וְאֶת-הֲמוֹנוֹ; וּנְתַתִּיהוּ, בְּיָדֶךָ. ח וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק, אִם-תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי; וְאִם-לֹא תֵלְכִי עִמִּי, לֹא אֵלֵךְ. ט וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ, אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ–כִּי בְיַד-אִשָּׁה, יִמְכֹּר יְהוָה אֶת-סִיסְרָא; וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם-בָּרָק, קֶדְשָׁה. י וַיַּזְעֵק בָּרָק אֶת-זְבוּלֻן וְאֶת-נַפְתָּלִי, קֶדְשָׁה, וַיַּעַל בְּרַגְלָיו, עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי אִישׁ; וַתַּעַל עִמּוֹ, דְּבוֹרָה. יא וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן, מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה; וַיֵּט אָהֳלוֹ, עַד-אֵילוֹן בצענים (בְּצַעֲנַנִּים) אֲשֶׁר אֶת-קֶדֶשׁ. יב וַיַּגִּדוּ, לְסִיסְרָא: כִּי עָלָה בָּרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, הַר-תָּבוֹר. יג וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת-כָּל-רִכְבּוֹ, תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל, וְאֶת-כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר אִתּוֹ–מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם, אֶל-נַחַל קִישׁוֹן. יד וַתֹּאמֶר דְּבֹרָה אֶל-בָּרָק קוּם, כִּי זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֶת-סִיסְרָא בְּיָדֶךָ–הֲלֹא יְהוָה, יָצָא לְפָנֶיךָ; וַיֵּרֶד בָּרָק מֵהַר תָּבוֹר, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ אַחֲרָיו. טו וַיָּהָם יְהוָה אֶת-סִיסְרָא וְאֶת-כָּל-הָרֶכֶב וְאֶת-כָּל-הַמַּחֲנֶה, לְפִי-חֶרֶב–לִפְנֵי בָרָק; וַיֵּרֶד סִיסְרָא מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה, וַיָּנָס בְּרַגְלָיו. טז וּבָרָק, רָדַף אַחֲרֵי הָרֶכֶב וְאַחֲרֵי הַמַּחֲנֶה, עַד, חֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם; וַיִּפֹּל כָּל-מַחֲנֵה סִיסְרָא, לְפִי-חֶרֶב–לֹא נִשְׁאַר, עַד-אֶחָד. יז וְסִיסְרָא, נָס בְּרַגְלָיו, אֶל-אֹהֶל יָעֵל, אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי: כִּי שָׁלוֹם, בֵּין יָבִין מֶלֶךְ-חָצוֹר, וּבֵין, בֵּית חֶבֶר הַקֵּינִי. יח וַתֵּצֵא יָעֵל, לִקְרַאת סִיסְרָא, וַתֹּאמֶר אֵלָיו סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי, אַל-תִּירָא; וַיָּסַר אֵלֶיהָ הָאֹהֱלָה, וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה. יט וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי-נָא מְעַט-מַיִם, כִּי צָמֵאתִי; וַתִּפְתַּח אֶת-נֹאוד הֶחָלָב, וַתַּשְׁקֵהוּ–וַתְּכַסֵּהוּ. כ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְהָיָה אִם-אִישׁ יָבֹא וּשְׁאֵלֵךְ, וְאָמַר הֲיֵשׁ-פֹּה אִישׁ–וְאָמַרְתְּ אָיִן. כא וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת-חֶבֶר אֶת-יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת-הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ, וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט, וַתִּתְקַע אֶת-הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ, וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ; וְהוּא-נִרְדָּם וַיָּעַף, וַיָּמֹת. כב וְהִנֵּה בָרָק, רֹדֵף אֶת-סִיסְרָא, וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרָאתוֹ, וַתֹּאמֶר לוֹ לֵךְ וְאַרְאֶךָּ אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר-אַתָּה מְבַקֵּשׁ; וַיָּבֹא אֵלֶיהָ–וְהִנֵּה סִיסְרָא נֹפֵל מֵת, וְהַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ.

חלוקה והסבר-

פסוקים ו’-ט’: דבורה ממנה את ברק בן אבינועם לפקד על הקרב נגד סיסרא.

פסוקים י’- י”א: ברק מגייס לוחמים.

פסוקים י”ב- ט”ז: נס הניצחון על מחנה סיסרא.

פסוקים י”ז- כ”ב: יעל הורגת את סיסרא.

בשיעור זה נחשפנו לדמות המיוחדת של המנהיגה דבורה הנביאה. לאחר מכן, ערכנו היכרות ראשונה עם סיפור הקרב נגד המלך יבין וסיסרא אותו דבורה הובילה. בשיעורים הבאים נעמיק בסיפור הקרב.
נסביר לתלמידים שכמו בכל סיפורי התנ”ך, גם כאן ישנם עוד נושאים רבים החבויים בפסוקים. אך בשלב זה, ביצענו הכרות ראשונית עם הדמויות, הייחודיות של הסיפור (נתינת מקום לסיפורן של נשים גיבורות) והקרב שהושיע את העם.