נפתח בסיפור על רב שהלך בעיצומו של החורף הקר להתרים עשיר לטובת קניית אמצעי חימום לעניים. לאחר שהעשיר יצא לקראתו נשאר הרב בחוץ לדבר אתו, והתעלם מהצעת העשיר להיכנס לבית. רק אחרי כמה דקות נכנס עם העשיר לביתו, שם נתן העשיר תרומה נכבדה. לתמיהת העשיר לפשר ההתעכבות בחוץ הסביר הרב שהיה זה במטרה שהעשיר יחוש על בשרו את הקור, וכך ליבו יפתח.

• כמה דמויות מתוארות בסיפור?
• מהן לדעתכם נקודות ההתמודדות/הקושי/הרגשות של כל אחד?

נכתוב על הלוח את הנקודות שיעלו התלמידים.

נציע לתלמידים מתנדבים להמחיז את הסיפור, ולהביא בכך לידי ביטוי גם את נקודות הקושי של כל אחד מהאנשים. הערה: אמנם העני לא נמצא כדמות פעילה בסיפור, אך ניתן לתת לתלמידים לשחק את תפקידו ובכך להחיות את מה הסיפור שנמצא מעבר למילות הסיפור.

נקרא את ההלכה יחד עם התלמידים, בשילוב הסברים מצד המורה הנוגעים להבנת הנקרא (ראה ב’הערות למורה’). במהלך הקריאה כדאי להסביר על דמותו הריאלית של הכופה – המתרים, שיתכן ואינה מוכרת לתלמידים.

מקור חיים סימן קכט: הקדמה להלכות צדקה

א. חובה להיזהר במצות צדקה יותר מכל מצוות עשה. ולעולם אין אדם מעני מן הצדקה ואין דבר רע נגרם מהצדקה, שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום. וכל המרחם על העניים מרחמים עליו מן השמים.

כל הנותן צדקה לעני ופניו כבושות בקרקע אפילו נתן לו אלף זהובים איבד זכותו והפסידה, אלא נותן לו בסבר פנים יפות ובשמחה, ומדבר לו דברי תחנונים וניחומים. ואם אין לו לתת לו כלום, יפייסהו בדברים.

הכופה אחרים ליתן צדקה שכרו גדול משכר הנותן.

ב. הצדקה המעולה ביותר היא המחזיק ביד ישראל שמטה ידו ונותן לו מתנה או הלוואה כדי שלא יצטרך לבריות.

והרוצה לקיים מצות צדקה כתיקנה נותן לקופה של צדקה, ואינו יודע למי נתן, והעני אינו יודע ממי קיבל.

ולא יתן אדם לקופה של צדקה אלא אם כן יודע שהממונה נאמן וחכם ויודע להנהיג כשורה.

נבקש מהתלמידים שיסמנו לעצמם את המילים או המשפטים בהלכה שנועדו לתת מענה לקשיים השונים (כל אחת מהדמויות תסומן בצבע אחר).

ביחס לעני, נראה שזיהוי המענה הוא קל יחסית. ביחס לתורם ולמתרים, נראה שהמענה נעוץ באריכות הדברים על שכרם ומעלתם של אנשים אלו. ראה עוד פירוט בהערות למורה אות ג’.

• ביחס לקושי של העני – מדוע דווקא ביחס אליו מודגש בהלכה הצורך בסבר פנים יפות ובדברי תחנונים, עד כדי שהנותן בפנים זעופות איבד שכרו, ולא ביחס לאנשים אחרים? (למשל, לא מצאנו דגש דומה ביחס לרופא שיתייחס בסבר פנים יפות לחולה, או ביחס למזיק שיפצה את הניזק בסבר פנים יפות).
• ביחס לקושי של התורם – מדוע דווקא ביחס למצוות הצדקה מרחיבה ההלכה אודות שכרו של מי שמקיים אותה?
• ביחס לקושי של המתרים – מה חש הרב בסיפור כשעמד בחוץ?

נציג לפני התלמידים ארבע דילמות,המקבילות לדילמות העומדות בפני העני, התורם והמתרים, ונבקש מכל תלמיד להשיב לעצמו על השאלה הבאה:

• באיזו דילמה קיים לדעתך הקושי הגדול ביותר, ובאיזו הקושי הקל ביותר?

1. ארוחת 10 א’: שכחת ארוחת 10 בבית, ואתה מתלבט אם לבקש מחברך לחמנייה אחת מתוך שתים שהביא, או להישאר רעב.
2. ארוחת 10 ב’: הבאת שתי לחמניות לארוחת 10, ואתה מבחין שלאחד מתלמידי הכיתה אין ארוחת 10. האם תציע לו אחת?
3. ארוחה חמה: עבדת בחופש וקיבלת 20 שקלים מתוך כוונה לקנות משחק עליו חלמת זמן רב. ברחוב עוצר אותך אדם ומבקש תרומה לארגון המחלק ארוחה חמה למשפחות נזקקות, אתה מתלבט אם לתת לו כמה שקלים ואז לחכות שבוע נוסף עד שתוכל לקנות מה שרצית, או לא.
4. התרמה: בכיתה הוחלט על התרמה לאגודת צדקה. הלכת לאדם והוא אמר לך בפנים חמוצות ‘אני עסוק, תבוא מחר’. האם תלך אליו שוב?

נבקש מכל אחד להתמקד בדילמה הקשה ביותר שבחר, ונחלק את הכיתה לזוגות כך שבכל זוג יהיו תלמידים שבחרו את אותה הדילמה. כל זוג יקבל כרטיס דילמה, המתאים לבחירתו. התשובות יכולות להיות ע”פ ההלכה שנלמדה בשיעור, או מחשיבה עצמית.

לאחר המענה נבקש מהתלמידים שישתפו אותנו בתשובותיהם, ונסכם את התובנות העיקריות שיעלו. נדגיש את התובנה שקיומם של קשיים פנימיים בחיינו ביחס לפעולות שונות הינם תכונה אנושית מובנת, ועִם זאת ביד כל אדם למצוא את הדרכים להתגבר עליהם.

המטרה בשלב זה היא לגלות בחיי היומיום את התנועה הנפשית שזיהינו בלימוד ההלכה.

לסיום נשאל:

• האם בכיתה שלנו יתכנו סיטואציות שבהן אנו חשים חוסר נעימות לבקש עזרה מאחרים?

נעלה יחד דוגמאות שונות, ונחשוב כיצד ניתן לתת להן מענה (דוגמאות: להתרגל להציע עזרה בתחומים שונים כמו שיתוף במשחק, שיעורי בית וארוחת עשר. למנות אחראי ארוחות עשר).

פתחנו בסיפור ועסקנו בקשיים של כל דמות. ראינו שההלכה מתייחסת לכל הקשיים של כל הצדדים בעת נתינת צדקה והעמקנו בקושי הגדול בלבקש עזרה. סיימנו במחשבה על הכיתה, כיצד נוכל לתת מענה לאלה שצריכים עזרה, קטנה כגדולה.