ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נקריא את המשנה בפסחים קכ’ ע’ב ובה מתוארת הבעיה של השינה בזמן אכילת הקרבן:
נבקש מהתלמידים להתחלק לחברותות וללמוד יחד את הסוגיה עד סופה עם פירוש רש’י.
נמשיך ונדון:
נחזור להגדרה של ר’ יוסי במשנה לפיה יש הבדל בין אדם ישן לאדם מנמנם.
נקרא את ההגדרה לנמנום של רב אשי בגמרא וננסה להבין אותה:
רב אשי מגדיר מצב של נמנום בתור מצב בו אם קוראים לאדם הוא עונה אבל הוא לא יודע להסביר משהו בסברה, אבל אם מזכירים לו הוא זוכר.
נקרא את הגדרתו של רש”י לשאלות בסברה- אם שואלים אדם היכן הניח חפץ מסוים הוא לא יזכור, אבל אם שואלים אותו האם הנחת אותו במקום פלוני הוא ייזכר ויגיד שכן.
נבקש מהתלמידים לפתוח את הערך “שינה” בויקיפדיה, ולבדוק לאיזה מצב שינה הכי דומה ההסבר של רב אשי לפי הבנתם.
נכתוב את מצבי השינה השונים על הלוח ונדבר על המאפיינים שלהם.
נחזור לסוגיה ונשאל:
נחתום בסיפור בסוף הסוגיה לגבי אביי ששאל את רבו רבה באמצע ליל הסדר האם הוא ישן (וממילא לא יוכל להמשיך לאכול מצה)? רבה ענה שרק נמנם ויכול להמשיך לאכול.
מהסיפור אנחנו לומדים שהשאלה לגביי שינה תוך כדי אכילת קרבן פסח רלוונטית גם היום במצב שבו אדם נרדם באמצע אכילת אפיקומן. המצב הזה הוא שכיח מאוד בגלל השעה המאוחרת בה אנחנו מגיעים לאכילת האפיקומן.
ליל הסדר זה זמן של זכרון. המצב הפיזי של האדם מהותי מאד בקיום המצווה. נבקש מכל תלמיד לכתוב מה הוא היה רוצה לזכור בליל הסדר הקרב. הן בהיבט הלאומי, בניסים שגמל הקב’ה לעמק’י ביציאת מצרים, והן בהיבט הפרטי שגומל ה’ עמנו כל יום בהוציאו את כל אחד מאיתנו מהמיצרים של עצמו.
פתחנו בדיון על שינה בליל הסדר. למדנו את הסוגיה וראינו שיש הבדל מהותי בשלבי שינה (כמו נמנום והירדמות) ושבשביל לקיים את מצוות הפסח, על האדם לךהיות במצב של ערות וזכרון ולא במצב של שכחה. סיימנו בכתיבה על הזכרון שאנו רוצים לשמר ולזכור בליל הסדר הקרב.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא