נפתח ונזמין את התלמידים לדמיין שהם אחראים על ארגון טיול לכנרת.

נבקש מכל תלמיד שיכתוב לעצמו מטרה אחת הקשורה לטיול שאותה הוא היה מציב לעצמו כאחראי. לדוגמא: שתהיה אוירה נעימה בין המשתתפים, שבסוף הטיול כולם יהיו בריאים ושלמים, שכולם יהנו בטיול, וכו’.

נודיע לתלמידים שנחזור לכך בהמשך השיעור, ובינתיים נפנה להלכה.

נלמד יחד את עקרונות הלכות מלאכה ביום טוב וטעמיהן.

נדגיש כי רוב פרטי ההלכות היא לאפשר לנו לקיים את מצוות שמחת יום טוב. בהקשר לכך נעמוד על שלשה עקרונות:

1.  היתר מלאכת אוכל נפש. להיתר זה נלווים שני סייגים -מלאכות שהדרך לעשותן בכמות גדולה, ומלאכות שהיה אפשר לעשותן מערב יום טוב.
2. ‘מלאכות אוכל נפש’ הן מלאכות שעוסקות בהתקנת המאכל עצמו לאכילה, כמו בישול.
3. מלאכות שהן ‘מכשירי אוכל נפש’ הן מלאכות שאינן עוסקות במאכל עצמו אלא בהכנות להתקנתו, כגון בניית תנור.

נבקש מהתלמידים להתחלק לזוגות ולמלא יחד דף עבודה.

לאחר מילוי הדף על ידי התלמידים נעבור עליו יחד, נזמין תלמידים לענות תשובות ותוך כדי כך נדגיש את המבנה שלו: מהכלל המרכזי אל העקרונות המסתעפים ממנו, ומהעקרונות אל הדוגמאות המעשיות.

נאיר: הכלל השלישי בדף הוא שאסור לעשות מלאכה שהיה אפשר לעשותה מערב יום טוב, אך ניתן לעשותה בשינוי. כדוגמא למלאכה שהיה אפשר לעשותה מערב יו”ט זה מובאת מלאכת הולדת אש, אך יש להדגיש לתלמידים שבמקרה של הולדת אש – הדבר אסור גם בשינוי (אין צורך להיכנס לטעם הדבר. אחד הטעמים הוא שאנו חוששים לדעה שאיסור הולדת אש הוא איסור עצמאי ולא מטעם שהיה אפשר לעשותו מערב יום טוב).

למדנו שכאשר פוגשים פרטים רבים – מטרתנו היא לגלות את התכלית המסתתרת בתוכם. באופן כזה לא מדובר באוסף גדול של פרטים אלא בדבר אחד.

כעת נחזור למטרות שכתבו התלמידים בתחילת השיעור אודות הטיול, ונבקש מכל תלמיד שיכתוב לעצמו שלשה כללים אותם יאמר למשתתפי הטיול, שנועדו לממש את המטרה הזו.

לסיום, נציב מטרה כיתתית המתייחסת לחיי היומיום (כמו אוירה טובה) ונחשוב יחד על כללים שיוכלו להביא אליה.

פתחנו בתרגיל חשיבה והצבת מטרות. למדנו אתפרטי ההלכות וטעמיהן של מלאכה ביום טוב ועבדנו יחד בדף עבודה המפרט ומעמיק בנושא. הגענו להבנה שיש מטרה אחת משותפת לכל הלכות מלאכה ביום טוב וסיימנו בניסיון לחשוב על מטרה משותפת לכיתה שלעתיד תבוא לידי ביטוי בפרטים רבים.