נביא את דבריו של בן ציון תומר:

“…מה נעלה יותר? למרוד וקץ לשים? או לגנוב יום יום פירור חיים מעל שולחן המוות…”

• מהי הדילמה שעולה מדבריו?

נביא בפני התלמידים את המקורות הבאים:

“מעולם לא היה מוסד דומה שהיה בו צירוף של שלטון מוחלט עם חוסר אונים מוחלט”. (פ’ קראי, פנים רבות לגבורה).

“אתמול במשך היום נתנו לי פקודה לשלוח מעל עשרים אלף יהודים מן הגטו… הועמדה השאלה: ‘האם היה עלינו לקבל את הדבר ולעשות זאת בעצמנו או להשאיר זאת לאחרים?” אך כיוון שלא היינו מודרכים על ידי המחשבה ‘כמה יאבדו’ אלא ‘כמה אפשרי להציל’? הגענו אנחנו, כלומר אני והמקורבים ביותר אליי בעבודה, למסקנה שיהיה הדבר קשה ככל שיהיה, אנו מוכרחים לקבל את ביצוע הגזרה לידינו. אני מוכרח לבצע את הניתוח הקשה, השותת דם, אנו מוכרח לקטוע איברים בכדי להציל את הגוף!… יש לנו בגטו רבים חולי שחפת, שימיהם או אולי השבועות שלהם ספורים… ‘תנו לי את החולים הללו, ובמקומם אפשר יהיה להציל בריאים’… השכל הישר מחייב שמוכרח להינצל זה שניתן להציל והוא בעל סיכויים להינצל, ולא זה שאין אפשרות בלאו הכי להצילו…”.(קטע מנאום של רומקובסקי, יו”ר היודנראט בגטו לודז’, ב-4 בספטמבר 1942.)

• מהי הדילמה שעמדה בפני אנשי היודנראט?

דילמות שליוו את היודנרט בתפקידם:

1)     היודנראט נדרשו לשלוח רשימת שמות של יהודים המיועדים לעבודות כפייה. מנגד, רצו היודנרט לפעול למען טובת היהודים ולעכב את יציאתם מן הגטו. כיצד יפעלו? האם ימלאו את המכסה הנדרשת או ינסו להציל יהודים?

2)     בזמן השמדת היהודים, עמדה בפני היודנראט דילמת השילוחים: על היודנרט היה לספק מידי יום רשימה של אלפי אנשים שהיו מיועדים להשמדה. הדילמה המרכזית מבחינתם היתה האם וכיצד לבצע את הוראות הגרמנים בתקופה זו. האם לנסות ולהציל לפחות חלק מן היהודים, ואם כן אז את מי יגרשו קודם? את הזקנים? החלשים? הילדים? זאת היתה הדילמה המרכזית שלהם.

הכיתה תיהפך לבית משפט – הנתבע (יודנראט), השופט, סנגור, קטגור, חבר מושבעים. הדמויות יציגו את טיעוניהם בפני הכיתה שתשמש כחבר מושבעים.

דוגמאות לטיעונים בעד: ליודנראטים לא היתה ברירה – אם היו מתנגדים הם היו נשלחים למות. אם היו נהרגים – מישהו אחר היה נבחר לבצע את המשימה. בהנהגתם עשו גם דברים טובים.

טיעונים נגד: שיתפו פעולה עם הנאצים, שימשו כזרועם הארוכה. אין לסייע לנאצים בשום אופן, גם במחיר חייך.

מומלץ לשלוח את התלמידים לחקור את הנושא במאגרי המידע השונים כד שישאבו ידע ויוכלו לבנות היטב את טיעוניהם. כמוכן ניתן להעזר בספרי שו”ת שעסקו בשאלות הלכתיות בנושא זה. כגון: שו”ת ממעמקים.

בסגירת המשפט נקריא את דבריו של ק.צטניק:

“אפילו מי שהיה באושוויץ אינו יודע אושוויץ מהי. גם לא מי שהיה שם שנתיים ימים כמוני. אושוויץ הריהי פלנטה אחרת, ואילו אנו, יצורי אנוש שעל האדמה הזאת, אין בידינו המפתח לפענוח הצופן הזה שאנו קוראים לו אושוויץ”.

אם ניצול שואה טוען שאין אפשרות לקלוט מהי השואה בודאי שאנו לא נצליח..

נערוך סבב בו ישתפו התלמידים תחושות שעלו מן השיעור-

• מה המפגש עם הדילמה של היודנראטים עורר בכם?

פתחנו בהצפת הדילמה של היודנראטים, דרך דבריו של בן ציון תומר ודרך מקורות שונים המציפים את הדילמה. לאחר מכן ערכנו משפט ליודנראט והעלינו טיעונים בעד ונגד. סיכמנו את המשפט בדברי קטצניק שאמר כי אושוויץ היתה “פלנטה אחרת”. לבסוף ערכנו סבב בכיתה בו שיתפנו בתחושות שעלו בשיעור.