לאחר מפלת יריחו והנס הגדול שאירע שם, אנחנו ממשיכים לעקוב אחר יהושע והעם במסע כיבוש הארץ.
בחלק זה, מתרחש אירוע מטלטל בעם במלחמת העי. בעקבות חטאו של עכן, נסדקת חומת הביטחון שרק החלה להיבנות בלב העם. הענישה הקולקטיבית הקשה על חטאו של אדם אחד, מעוררת שאלות ערכיות ומסריות עמוקות, על היחס בין הפרט לכלל, על מהות הערבות בעם ועל צדק וכפרה.
לב השיעור: מה כוחה של ערבות הדדית?
פתיחה: מהי ערבות?
לפני שניגש לעסוק בפסוקים, נדון יחד במשמעותה החיובית של הערבות, תחילה באופן בלתי תלוי בנושא השיעור.
ניתן לבחור בין שתי אפשרויות לפתיחת הדיון:
אפשרות ראשונה:
נחלק לתלמידים דף ועליו הכותרת “ערבות”.
נבקש מהם להרכיב כמה שיותר מלים מתוך האותיות של המלה הזו (ניתן להשתמש בכל אות יותר מפעם אחת) ולערוך אותן ברשימה על הדף.
נאסוף את כל הצעותיהם בסבב ונתעכב על מילים המבטאות ערבוב ועירוב.
נשאל,
• האם אתם מוצאים קשר בין המילים ערבות וערבוב?
• נסו להסביר במילים שלכם מה היחס בין שני המושגים
נסביר לתלמידים, הערבות היא איחוד מתוך ערבוב. אפשר לדמות את הדבר לציור שכולנו מצרכים בקערה בה מכינים עוגה. הערבוב יוצר חיבור עמוק, עד שאין יכולת להפריד בין כל יסוד ויסוד ובין הפרטים. כך למשל, אם מוצר אחד בתוך העוגה היה מקולקל, הכל ניזוק. על מנת לתקן יש לחדש את כולה ולא רק את הפרט הקלוקל. אם פרט אחד משובח במיוחד, העיסה כולה משתבחת.
נבקש מהתלמידים לתת דוגמאות קונקרטיות לערבות כזאת – מהבית, מבית הספר, בין חברים, בשכונה, ביישוב, בארץ ועוד.
• האם לדעתכם ערבות היא מושג חיובי בעיקרו?
• איך היו נראים חיינו ללא מושג זה?
נרחיב את הדיון בחשיבותו וייחודו של הערך הזה בחיינו.
אפשרות שניה:
נזמין את התלמידים לקריאה משותפת בשירו של דב זלצר “עם ישראל ערבים זה לזה”, מתוך ארכיון הספרייה הלאומית (ניתן להגדיל את השיר על ידי לחיצה על סימן הפלוס):
מידע מפורט על השיר ניתן למצוא כאן.
כמו כן, רקע על היוצר דובי זלצר ניתן למצוא כאן.
נקרא יחד את מילות השיר. על אף שהינן פשוטות ומוכרות, נערוך דיון קצר לביאור פשט השיר.
נשאל,
• במה עוסק השיר?
• איזה מסר הוא מבקש להעביר לנו?
• מה ההבדל בין הביטוי כל ישראל ערבים זה לזה, לעומת כל ישראל אחים זה לזה?
• מה ההבדל בעיניכם בין המשפטים: עם אחד ולב אחד; עם אחד שכם אחד; עם אחד כאיש אחד?
נעמוד יחד על הדקויות בין כל תיאור.
לצורך כך נשאל,
• מה זה ערבים?
• מהי ערבות?
• איזו מלה זה מזכיר לכם?
נסביר לתלמידים, הערבות היא איחוד מתוך ערבוב. אפשר לדמות את הדבר לציור שכולנו מצרכים בקערה בה מכינים עוגה. הערבוב יוצר חיבור עמוק, עד שאין יכולת להפריד בין כל יסוד ויסוד ובין הפרטים. כך למשל, אם מוצר אחד בתוך העוגה היה מקולקל, הכל ניזוק. על מנת לתקן יש לחדש את כולה ולא רק את הפרט הקלוקל. אם פרט אחד משובח במיוחד, העיסה כולה משתבחת.
• אם כך, מה ההבדל בין אמירה כזאת ובין האמירה “כל ישראל אחים זה לזה”?
מפגש: הפרט משפיע על השלם
בין אם בחרתם בפתיחה א’ ובין אם בחרתם בפתיחה ב’, נפנה כעת לתרגיל יצירתי להעמקת התובנה הייחודית של הערבות.
נחלק לכל תלמיד פלסטלינה. נניח על הרצפה שני גיליונות בריסטול מחוברים, עליהם מצויר מתווה גוף (קו מתאר בלבד). כל תלמיד בתורו יתבקש ליצור ולהניח חלק או איבר אחד מתוך הכלל. נסביר כי יש לעבד את הפלסטלינה באופן דו מימדי, לא כפסל, ולהניח במקום המתאים לאיבר על הגיליון. אט אט ייווצר גוף שלם מחתיכות הפלסטלינה שעיצבו התלמידים, ניתן להתחיל ממספר מקומות במקביל.
לאחר שכל התלמידים יצרו את חלקם, נתבונן יחד ביצירה הכללית. ניבחן כיצד כל פרט ופרט מרכיב את המכלול ואחראי לשלמותו – לב, שכם, איש אחד.
נסכם את המהלך ונצביע יחד עם התלמידים על המטען החיובי הנהדר שמביאה עמה הערבות ההדדית, על היופי והחיבור העמוק העולים ממנה.
נשאל,
• אילו תהיות מתעוררות כאשר קוראים את הפסוק?
• מדוע כתוב “וימעלו” , אם בפועל מדובר באדם אחד מסוים שחטא (בן כרמי בן זבדי בן זרח), מדוע חורה אפו של הקב”ה בכל העם ולא רק בפושע?
• איזו הנחת יסוד נמצאת בבסיסו של הפסוק שלנו?
בטרם נפתח את הדיון, נזמין את התלמידים לקרוא יחד את המשך ההתרחשויות:
נעצור כאן לרגע ונוודא שפשט הפסוקים מובן לכל. נבקש מתלמיד מתנדב להסביר מה מסופר לנו בשני הפסוקים הללו,
• מה מבקש יהושע מהמרגלים, ומה הם מבשרים לו בשובם?
נשאל את הכתה כולה,
• באיזו תחושה, עולים העם למלחמה עם העי- אחרי תשובת המרגלים, ואחרי מלחמת יריחו שהייתה כה מוצלחת וניסית?
נמשיך בקריאת הפסוקים:
נקרא שנית את הפסוקים, נבקש מהתלמידים להקדיש קשב רב לקריאה ולסמן במהלכה מילים שאינן בהירות.
נברר איתם את המלים הקשות שסימנו ואגב כך נחזור על רצף ההתרחשויות.
נתעכב על הדימויים: “וימס לבב העם ויהי למים”; “הפך ישראל ערף”; ונברר יחד עם התלמידים מה פשרם.
• מה המצב הנפשי בו מצוי העם כעת?
נסו לדמיין מה הייתם חשים לו הביטחון שנבנה בכם בכוחכם ובהשגחתו של ה’ על הצבא שלכם היה נסדק באחת.
נסו לחשוב: איזו הבעה היו עוטות הפנים שלכם ברגע כזה?
נבקש מהתלמידים לעטות את ההבעה על פניהם, ונצלם צילום של כלל הכתה, בשעה שהם “מגלמים” את ההבעה המסוימת הזאת, להבנתם.
במידה וניתן, נקרין את הצילום על קיר הכתה, או נעביר בין התלמידים את התמונה בתוך המכשיר (הטלפון/המצלמה הדיגיטלית) להתבוננות קרובה יותר בהבעות שיצרו.
לחלופין, ניתן להשתמש בכלי בקישור זה ליצירת שיחות וואטסאפ דמיוניות. נבקש מהם ליצור שיחה דמיונית. השיחה יכולה להיות בין לוחם בקרב המדווח לאשתו שבעורף, או שני נערים ששמעו על המפלה בעי ומתכתבים אודותיה, או דברים הדומים לכך. נבקש שיתאימו אימוג’ים מתאימים לסיטואציה, וינסו לחבר שיחה אותנטית ככל שיוכלו. לאחר שיצרו את השיחות, נתמקד בכמה מהאימוג’ים שבחרו וננסה לבחון על מה הם מעידים ומה התחושות שעולות מהם.
נסכם ונאמר, כי האימה אותה חש העם נבעה במידה רבה ממידת ההפתעה הגדולה בה התרחשו הדברים.
נשאל,
• מה בפסוקים מרמז על הסיבה שבעטיה התרחש האסון הגדול הזה?
נקרא שוב את הפסוק הראשון עמו פתחנו:
נשאל,
• מה משמעות המעשה של עכן?
• באיזה חרם הוא מעל?
• האם לדעתכם מוצדק שבשל מעשה של אדם אחד יוצא קצף על העדה כולה? 36 איש נופלים בחרב והעם נס.
נסו להיזכר בתחושה שעלתה בכם בזמן היצירה המשותפת של דמות האדם הגדול בתחילת השיעור.
• האם לערבות השלכות מעשיות כשיש חטא ופשע בגוף הגדול?
• האם אז דווקא ניתן להפריד בין חלקיו השונים של הגוף?
(ניתן להסביר באמצעות הדוגמה- במקרה של דלקת גרון, ניתן לומר שזאת בעיה של הגרון בלבד והיא אינה נוגעת ליתר חלקי הגוף?)
הפנמה: תוצרת הארץ
נזמין את התלמידים לקרוא את המשל הבא, ונבאר אותו יחדיו:
“משל משלו בזה במי שקודח בספינה תחתיו
צעקו עליו כל אנשי הספינה מה זו אתה עושה,
השיב להם הלא תחתי אני קודח.
אמרו לו אם יכנסו המים תחתיך אז תטבע הספינה מכל וכל”
(כלי יקר על ויקרא י”ט, יז; מדרש רבה ויקרא ד’, ו)
נשאל,
• מה מתאר המשל?
• מה משמעות מעשה הקדיחה בספינה?
• מהי טענת הקודח?
• האם אתם יכולים להזדהות עם אמירה כזאת?
• האם יש לכם דוגמה למעשה כזה שיכול להתרחש היום בעם שלנו?
נדון בהצעותיהם ונפנה לתרגיל, אפשרות ראשונה:
ניגש עם הכתה לחוות המחשבים הבית ספרית ונזמין אותם לעיין באוסף “תוצרת הארץ”, הנמצא באוסף “מסע בזמן” שבאתר הספרייה הלאומית, בקישור זה.
ניתן לעיין גם בחבילת התוכן בנושא ‘תוצרת הארץ’ באתר חינוך בספריה הלאומית:
הכרזות הן כולן מימי ראשית הישוב היהודי המתחדש, עד ימי קום המדינה ונוגעות לסוגיית חשיבות הרכישה מתוצרת ישראלית. ניתן להרחיב את הדיבור כאן ולספר לתלמידים, שגם היום, אך בוודאי ובוודאי שבימי ראשית היישוב, המשק הישראלי והתוצרת המקומית היו זקוקים ונואשים לתמיכה ולהתבססות. לעומת זאת, הפיתוי לרכוש מוצרים שאינם מתוצרת עברית, בשל מחיריהם הזולים יותר, או איכותם הגבוהה במקרים אחרים, היה רב. ההנהגה המקומית יצאה למלחמה תודעתית בפיתוי הזה, בדרכי תעמולה שונות.
אפשרות שנייה:
לחילופין, אם לא ניתן לעשות שימוש במחשבים במהלך השיעור, נקדים ונדפיס מבחר כרזות רלוונטיות, בהן ישנו ביטוי משמעותי ליסוד הערבות שבמעשה הקניה מתוצרת הארץ.
.
נבקש מהתלמידים לעיין ולבחור כרזה אחת המושכת את ליבם, ולתאר מה הם רואים בה.
• האם יש ציור מלווה? מה משמעותו ומדוע נבחר לככב על הכרזה המסוימת בה בחרו?
• האם ישנה משמעות לצבעים בכרזה?
• באשר לטקסט, מה היסוד ה”ערבותי” המשתמע מהכרזה?
• מה ה”טון” בו נכתבו בה הדברים? (נרגש, מתריע, מעורר, מצחיק, וכו’)
• האם אתם מסכימים עם מסר הכרזה?
• האם יש לכם הסתייגויות מהאמור בה?
• האם הייתם מנסחים אותה באופן אחר?
נדון בתשובותיהם ונפנה למשימה:
כעת על התלמידים להכין כרזה משל עצמכם, בהשראת הדברים שראינו כאן, או בכל סגנון אחר שיבחרו.
הכרזה צריכה לקדם את רעיון הערבות ההדדית בעם בזמן מעילתו של עכן בחרם. ניתן לבחור כרזה המעודדת הסגרה עצמית של עכן למען הצלת הכלל. או לחילופין, מוחה על כך, ודורשת כי רק הפושע יבוא על עונשו, בכל הכרזות יש לעשות שימוש כלשהו במושג הערבות.
מומלץ להתחלק לקבוצות קטנות לצורך הכנת הכרזות, אך ניתן גם לעשות זאת באופן פרטני.
לצורך כך נפזר גליונות בריסטול על הרצפה וכלי ציור וכתיבה.
בתום המלאכה, תציג כל קבוצה את הכרזה שלה ותסביר מה רצו לבטא לגבי הערבות ההדדית שבסיפור שלנו.
אסיף: חדשות מהעבר
נזמין את התלמידים לעיין בבית בפתרון הסיפור שלנו בפסוקים י-כ”ו.
נבקש מהם להבחין באופן בו מתגלה החטא, והחוטא.
מדוע לדעתכם הדבר מגלה דווקא כך?
מה מרכיב את תהליך הבירור בעם ולאחר מכן מול עכן?
כתבו במילים שלכם את אשר התרחש שם, משל הייתם כתבים המסקרים את אירוע חשיפתו של עכן ודינו.
נסו בכתבתכם לתת ביטוי לכמה דעות בתוך העם, בעזרת ראיונות דמיוניים או ציטוטים שונים מפי עדים לאירוע. חשבו על המורכבות הרבה העולה מהסיפור ותנו לה במה משמעותית בסיקור שלכם.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא