לב השיעור: ממה טובה התורה?
פתיחה: תרגיל - אוצר
נניח על השולחן קופסא עטופה בצורה מושכת לב ונספר לתלמידים שיש בתוכה אוצר!
- איזה אומר הייתם רוצים לגלות?
- מה היה משמח אתכם הכי בעולם?
בשיעור זה נלמד על אוצר מיוחד מכל האוצרות שיש.
מפגש: סיפור - טובה התורה מכל סחורה
נחלק לתלמידים את הסיפור: “טובה התורה מכל סחורה“, ללא כותרת. לפני שנקרא את הסיפור נכין את התלמידים לעצירה קטנה באמצע הסיפור .
נקרא את הסיפור ונעצור אחרי השורה: “אך האיש לא ענה לָהֶם דָבָר וְהִמְשִיך לִלְמוֹד כְּדַרְכּוֹ.”
- מי הפליג על האניה?
- מה עשו הסוחרים במשך ההפלגה?
- במה היה שונה היהודי שהיה על האניה מהסוחרים?
- מהי לדעתכם “סחורתו” של היהודי?
- נבקש הסבר: האם התורה היא סחורה ששווה יותר כסף? למה היא “יקרה” יותר, כפי שטוען היהודי?
נקרא את המשך הסיפור ואחרי הסיפור, נשאל שאלות הבנה:
- כיצד נשארו הסוחרים חסרי כל?
- מה עשה היהודי אחרי האסון שפקד את הספינה?
- כיצד ניצל היהודי מעוני וממחסור?
- כיצד עזר היהודי לכל שאר הסוחרים?
התבוננות: העמקה - כי לקח טוב
נדון על הדברים שקראנו:
- למה התכוון החכם כשאמר: טובה תורה מכל סחורה?
- מה היתרונות של תורה לעומת סחורות אחרות שהיו על האניה?
- נעמיק: בסיפור אנחנו רואים כי בזכות לימוד התורה היהודי קיבל כבוד ואמצעים לקיומו. במה יש לתורה יתרון על פני זהב, כסף ויהלומים? [נמצאת בראש, אי אפשר לקחת אותה, מחדדת את המחשבה, מלמדת אותנו איך להתנהג, אפשר להעביר וללמד הלאה].
- איזה כותרת הייתם נותנים לסיפור? הסבירו.
נספר לתלמידים שהכותרת של הסיפור היא: “טובה התורה מכל סחורה”.
בכיתות בהן ניתן להעמיק, נלמד יחד את מדרש תנחומא: (או נספר בעל פה)
ויקחו לי תרומה
זה שאמר הכתוב : כי לקח טוב נתתי לכם (משלי ד ב).
אמר רבי שמעון בן לקיש:
שני פרקמטוטין עומדין זה עם זה, אחד בידו מטכסא ואחד בידו פלפלין.
אמרו זה לזה: בוא ונחליף ביני ובינך. נטל זה את הפלפלין, וזה המטכסא. מה שביד זה אין ביד זה, ומה שביד זה אין ביד זה.
אבל התורה אינה כן, זה שונה סדר זרעים וזה שונה סדר מועד, השנו זה לזה, נמצא ביד זה שנים וביד זה שנים, יש פרקמטיא יפה מזו! הוי, כי לקח טוב נתתי לכם.
מעשה בחבר אחד שהיה בספינה עם פרקמטוטין הרבה, היו אומרים לאותו חבר:
היכן פרקמטיא שלך?
היה אומר להם: פרקמטיא שלי גדולה משלכם.
בדקו בספינה לא מצאו לו כלום, התחילו שוחקים עליו. נפלו עליהם לסטים שללו ונטלו כל מה שנמצא בספינה. יצאו ליבשה ונכנסו למדינה, לא היה להם לא לחם לאכול ולא כסות ללבוש.
מה עשה אותו חבר?
נכנס לבית המדרש ישב ודרש.
עמדו בני המדינה כשראו שהוא בן תורה מרובה, נהגו בו כבוד גדול ועשו לו פסיקתו כהוגן וכראוי בגדולה ובכבוד.
התחילו גדולי הקהל לילך מימינו ומשמאלו וללוות אותו. כשראו הפרקמטוטין כך, באו אצלו ופייסו ממנו ואמרו לו: בבקשה ממך, עשה עמנו טובה ולמד עלינו זכות לפני בני העיר, שאתה יודע מה היינו ומה אבדנו בספינה.
בבקשה ממך עשה עמנו חסד, דבר להם אפילו על הפרוסה שינתן לתוך פינו ונחיה ולא נמות ברעב.
אמר להם: הלא אמרתי אליכם, שפרקמטיא שלי גדולה משלכם, שלכם אבד ושלי קיימת. הוי, כי לקח טוב נתתי לכם:
- מהו הלקח שמדברת עליו הגמרא?
- למה כתוב “ויקחו” לי תרומה ולא “ויתנו”?
הפנמה: כתיבה - טוב לי תורת פיך
נכתוב על הלוח פסוק מתהילים קי’ט:
“טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף”
היהודי על האניה היה תלמיד חכם ועסק בתורה גם בזמן ההפלגה. התורה היתה יקרה לו והוא הגה בה יומם ולילה.
- במה התורה יקרה לי?
- איזה דבר יקר למדתי מהתורה?
- חשבו על מקרה בו הרגשתם שהתורה יקרה לכם. ניתן ומומלץ גם לתת דוגמא מהחיים שלכם..
נחלק לתלמידים דפים מעוטרים בפסוק. בחלק הריק בדף התלמידים יציירו את התשובות ששיתפו.
אסיף:
פתחנו במחשבה על אוצר שהיינו רוצים לקבל. קראנו יחד את הסיפור וראינו כי טובה התורה מכל סחורה. דרך הפסוק מתהילים הפנמנו את גודל התורה וכל אחד ניסה לכתוב במה התורה יקרה לו בחייו.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא