נפתח בשאלה אישית עם ניחוח נוסטלגי:

• מה רקמה לך אמא על כריכת הקטיפה של הסידור בכיתה א?

נערוך סבב ומי שרוצה ישתף בתשובה לשאלה זו.

לאחר שנזכרנו קצת בהתרגשות של הסידור הראשון נעורר דיון:

נראה שבכולנו קבלת הסידור הראשון עוררה  התרגשות. ומה עכשיו- האם יש לכם התרגשות מהתפילה שבסידור? האם אתם פותחים את הסידור ומרגישים שבאמצעות מילותיו אתם פונים לה’? מדוע? האם יש תפילות מסויימות אליהן אתם מחוברים יותר, מזדהים איתן?

נדבר בקצרה על הקושי להזדהות עם התפילה, להתרגש, וסיבות משוערות לקושי זה- שהתלמידים יעלו.

נקרא יחד עם התלמידים מעין וידוי אישי בנוגע לתפילה:

דרכי אל התפילה

שעור ראשון בבית הספר, החל מכיתה א’ היה: “תפילה”. בשונה מהמטלות העיוניות בעברית או בחשבון, או המטלות המעשיות, כמו בשעור התעמלות או בשעור מלאכה, התפילה היתה לכאורה פעולת מגוונת: גם פותחים סידור וקוראים, גם עומדים ומתנדנדים, ואפילו שרים (ומתקוטטים באיזו מנגינה לשיר, במנגינה מהירה, כי נמאס, או במנגינה איטית, כי אם נגמור מוקדם, ממילא יהיה שעור דינים…) עם זאת התפילה נתפסה כמשהו ששיך כולו למציאות היבשה ומשעממת של בית הספר, בחופש לא הבנתי שאני צריך להתפלל מפני שתפילה היא חלק מ”הלימודים” בבית הספר. אני כבן עשר (כיתה ד’). דוד שלי, חילוני, בא לומר קדיש ביום הפטירה של סבי, מבקש שאלווה אותו לבית הכנסת. אני שומע אותו מתפלל מהסידור, אומר את המילים אחת, אחת, במחשבה: “אתה – גיבור – לעולם – ד’, מחיה – מתים – אתה, רב – להושיע, מוריד – הטל, מכלכל – חיים – בחסד…”

אני נדהם לגלות שלתפילה, זו שאני ממלמל וגומע במרוצה, יש תוכן. למילים שלה יש משמעות. אני מביט בסידור שבידי ומגלה שאכן כך. המלים הללו שבסידור אומרות משהו: דברים טובים על ד’, דאגה לעם ישראל, בקשות מד’, תודה על הטובות”.

בסיום הקריאה נשהה רגע, נראה אם יש התעוררות לתגובות מצד התלמידים.

אם אין התעוררות ספונטנית, נשאל:

•  מה מציק לכם במעמד ה’תפילה’? האם אתם מזדהים עם הכותב? האם יצא לכם ל’לגלות ‘לפתע את התפילה? מה אפשר לעשות כדי להפיח חיים בתפילה שלנו ולהפוך אותו למשמעותית עבורינו?

נקיים דיון.

התלמידים יקבלו סדרת משימות. המשימה הראשונה תיערך בזוגות והאחרות- ברביעיות.

א.דרכי אל התפילה

ראיון בזוגות: כל אחד שואל ורושם את התשובות ששמע מחברו :

1. ממתי את זוכר את עצמך מתרשם ומתלהב מהתפילה?
2. מה הלהיב אותך בצעירותך?
3. האם גם לך יש חויה של גילוי התפילה בעקבות ארוע מסוים?
4. תאר את התהליך שאתה עברת ביחס לתפילה שלך:

§         ארועים או תקופות של עליה (או של ירידה).

§         תן דעתך על שינויים מעשיים (מקפיד להתפלל בכל יום, מתפלל יותר מתפילה אחת ביום וכדומה)

§         לעומת שינויים פנימיים (מרגיש יותר, ומכוון יותר בתפילה).

§         עד כמה התקדמת בגישתך הפנימית לתפילה?

משימה: בתום הראיון יבחר כל זוג הערה מענינת או חשובה שכדאי לשתף בה את כולם.

נשמע את ההערות במליאה ונעבור לעבודה ברבעיות.

*     *     *     *     *     *     *     *     *     *     *     *     *

ב.כוונה בתפילה:

להלן ארבע משמעויות למושג “כוונה”:

א.       כוונה היא: פירוש המילים שאומרים בתפילה (להבין למה הכוונה במילים: “קונה הכל”).

ב.       כוונה היא: הבנת הרעיונות של התפילה (מה הרעיון של ברכת “אבות”, מדוע זו הברכה הראשונה).

ג.        כוונה היא: פניה אל ה’ באמצעות התפילה, ההרגשה שאני מדבר אל ד’ והוא שומע אותי (החויה היא הדבר המרכזי – לחוש את קרבת ה’).

ד.       כוונה היא: למצוא את עצמי בתפילה – לראות במה הדברים הללו מבטאים אותי (מהי הדעת שאני מבקשת בברכת “חונן הדעת”).

כל אחד (מהרביעיה) יבחר ויציג בדיון משמעות אחת. נהלו דיון והגיעו להחלטה קבוצתית מהי כוונה לפי דעתכם.

משימה: לפי התפיסה שלכם את המושג “כוונה”, הציעו דרכים שונות לשיפור הכוונה בתפילה.

*     *     *     *     *     *     *     *     *     *     *     *     *

ג.התפילה והחיים:

להלן רשימת כל תשע עשרה הברכות –

רשום את הברכות לפי המידה שאתה מרגיש אותן בחיים הממשיים שלך, לבסוף חשוב ‘מה חסר לי בתפילה?’-ציין נושאים שהתפילה לא מדברת עליהם:

השוו בתוך הרביעיה. ציינו לעצמכם את הברכה שהרוב מתקשים להרגיש אותה (“לא מקובלת”) מצד אחד ואת הברכה שהרוב מזדהים איתה (“מקובלת”) -מצד שני. נסו למצוא סיבות למצב של כל אחת משתי הברכות הללו.

לאחר מילוי המשימות ברביעיות נתכנס למליאה ונשמע מחשבות שעלו לגבי משמעות ה’כוונה’, הצעות לשיפור הכוונה ואת הממצאים לגבי ברכות ‘פופולריות’ שקל להרגיש הזדהות איתן וכאלה שפחות. נדון: מה מעידים הממצאים- על נוסח הברכות ותכנם? עלינו כמתפללים? על הבדלים בין הדורות?

• אקידום מעמד הברכה
• בניסוח ברכה

פתחנו בדיון קצר, על בסיס חוויות אישיות, אודות הקושי להרגיש חיבור לתפילה שבסידור והזדהות עימה. לאחר מכן קראנו קטע מעורר מחשבה- ‘דרכי אל התפילה’- על התופעה הרווחת של חוסר תשומת הלב למילים הנאמרות בתפילה. הקטע שימש כמזנק למשימות ששלחו את התלמידים לבירורהיחס שלהם לתפילה ובירור טקסט התפילה. סיימנו במשימות של העמקת החיבור לברכה מסויימת כהדגמה לדרך בה ניתן להתקרב אל הטקסט השגור על פינו.