ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נציג בפני התלמידים את תמונות החיילים השבים הביתה מן הקרב:
נערוך לתלמידים הכרות עם המושג “השיבה המאוחרת“
גיבור שעזב את ביתו, את מקורו, לתקופת גלות ונדודים. לאחר תקופת נתק הוא שב הביתה.
זהו מוטיב אוניברסלי. במתכונתו הקדומה מופיע המוטיב בסיפורו של אודיסאוס. אדם יוצא ממעגל חייו – ובחזרתו מתברר לו שהעולם השתנה. מה יקרה כעת? האם יצליח להשתלב? האם השיבה תעלה יפה?
בספרות היהודית סיפור השיבה המאוחרת המפורסם ביותר הוא סיפורו של חוני המעגל. נקרא את הסיפור יחד עם התלמידים, ואז נבקש מהם לערוך השוואה בינו לבין המסופר על שיבתו של מנשה חיים הביתה בפרק ד’. להצביע על השונה ועל הדומה.
כיוונים להשוואה:
עד כאן לכאורה, נראה כי השיבה המאוחרת נידונה תמיד לכישלון. מטבעו של העולם הוא דינמי, ומה שהיה איננו מה שיהיה, ועזיבה תמיד טומנת בחובה ויתור, ריחוק ושינוי. האם אכן בהכרח כך הם פני הדברים? נציג את השאלה כשאלה לדיון בפני התלמידים:
מנשה חיים, על אף הצער הנורא, מכריע שלא להתגלות לקריינדל טשארני ולא לחשוף את דבר היותו של בנה ספק ממזר. הוא משלם מחיר כבד על מכירת זהותו. אך הוא מקבל על עצמו את דינו של הקב”ה באמת, ובהכנעה. בשבועות הבאים עובר מנשה חיים להתגורר בבית הקברות, מרוחק מעין כל להוציא שומר בית הקברות. בזמן זה הוא עובר תהליך של התקרבות לקב”ה, הולך ביער, אומר מזמורים ותשבוחות, ומעל לכל- שמח בשמחתה של קריינדל טשארני- מגלה את האושר בדאגה לאחר, באהבה. מגלה גבורת נפש בעשותו מעשה של וויתור קיצוני למען קריינדל טשארני. עד יום מותו מחזק את ליבו באלוקים בשארית כוחו. גופו הולך ונחלש. מנשה חיים מספר לשומר שמחבבו את סיפורו, ולאחר מותו דואג השומר להציב את המצבה במקומה הנכון. הסיפור נגמר בתיאורה של קריינדל טשארני המגיעה ביום השנה להזיל דמעות על קברו.
נחזור אל השיבה המאוחרת- לאור סיום הסיפור-
יש כאן מורכבות. מצד אחד בוודאי שבמובן של ה”עולם הזה”, השיבה לא צלחה. דרכו של מנשה חיים לשוב לחיים שהיו לו נחסמה בפניו כליל, והוא היה מנוע מבניית חיים חדשים. עם זאת, בסיום הסיפור ישנה השלמה של שיבה של מנשה חיים אל הקב”ה, לקירבתו ולאמונה מלאה בו, וכן מבחינת הקשר הזוגי של מנשה חיים וקריינדל טשארני ישנה התקרבות והשלמה דווקא לאחר מותו.
לסיום ניתן לכל תלמיד כרטיס קטן ובו המשפט של השל”ה הקדוש, רבי ישעיה הלוי הורביץ, המצוטט בסיום הסיפור:
נבקש מכל תלמיד לחשוב על דבר אחד שהוא מרגיש כעת “תקוע” איתו, משהו שנראה לו כרגע בלתי ניתן לשינוי, ולנסות לחשוב עליו כאילו מפתחותיו בידיו והשינוי אפשרי. נזמין את התלמידים לכתוב את מחשבותיהם על גבי הכרטיס.
פתחנו בהתבוננות בתמונות של חילים השבים לביתם, והצפנו את התחושות והרגשות שעלו מהתמונה. לאחר מכן הכרנו את המושג ‘שיבה מאוחרת’, וראינו כיצד הוא בא לידי ביטוי בסיפורו של חוני המעגל ובדמותו של מנשה חיים בסיפור ‘והיה העקוב למישור’, והשוונו בין הסיפורים. לאחר מכן דנו בשאלה האם ‘שיבה מאוחרת’ יכולה להצליח או להיטיב? וסיכמנו בדברי השל”ה קדוש ובחיפוש אחר מפתחות פנימיים שיכולים להוביל לשינוי.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא