נשאל את התלמידים אילו צורות שלטון הם מכירים? נאסוף את תשובותיהם על הלוח ולפי הצורך נוסיף עוד.

הצורות ששיעור זה יעסוק בהן הם: מונרכיה (שלטון יחיד- מלוכנות), דמוקרטיה (שלטון העם), תיאוקרטיה (שלטון האל), היירוקרטיה (שלטון אנשי הדת), ואנרכיה (היעדר שליט).

נקרא את “פרשת המלך” (דברים יז, יד- כ) ו”משפט המלוכה” (שמואל א, ח)

נעורר דיון בכיתה: האם התורה תומכת בשלטון מלוכני או לא? איזה שלטון ראוי בעיניה? כמובן נבקש מהתלמידים לבסס את דבריהם על הכתוב.

א. גם חכמי ישראל לאורך הדורות התלבטו בשאלה זו. ביטוי ראשון למחלוקת בעניין זה נמצא בגמרא הבאה:

ר’ יהודה אומר: ג’ מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה.

רבי נהוראי אומר: לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן, (=בקשתם הרעה) שנאמר (י”ז, יד) ‘ואמרת אשימה עלי מלך [ככל הגוים אשר סביבתי]’

(בבלי סנהדרין כ’ ע”ב)

נשאל את התלמידים:

• על אילו מילים בפסוקים מסתמך כל אחד מהחכמים?
• מהן הנחות היסוד העומדות מאחורי כל אחת מהעמדות?

רבי יהודה מסתמך על המילים ‘שום תשים’, המנוסחות הצורת ציווי ורבי נהוראי על המילים ‘ואמרת אשימה’ המנוסחות בצורת איווי.

ב. פרשת המלך מעוררת תהיות באשר לצורת השלטון בה אנו חיים כיום במדינת ישראל- הדמוקרטיה, וכפי שניסח זאת הרב אלחנן סמט: (במאמרו “מצוות מינוי מלך ושאלת המשטר המדיני הרצוי על פי התורה”)

“…אף היהודי בן דורנו הניצב בפני פרשת המלך בתורה אינו “דף חלק”. רוב רובם של היהודים בימינו חיים במשטרים דמוקרטיים, והשקפת העולם הדמוקרטית מוטמעת עמוק באישיותם. המחשבה כי התורה מצווה על משטר חברתי-מדיני שונה מהותית ממה שהם חושבים כמשטר הנכון והראוי גורמת להם אי-נחת. אולם האם באמת כך הדבר?”

ג.המשך השיעור יוקדש לבירור משמעותה של “פרשת המלך” לימינו ולשאלת יחסה של התורה אל צורת השלטון הדמוקרטית . נושא זה רחב והדעות בו רבות ומגוונות, אנו נדגיש בשיעור את הדעות הרואות בדמוקרטיה כצורת שלטון המתאימה לדרכה של תורה ולדעת חלק מהדעות- אף צורת השלטון האידיאלית על-פי התורה.

נחלק את התלמידים לשש קבוצות. כל קבוצה תקבל כרטיסייה ובה דברי פרשן/ הוגה אחד/ שניים. על הקבוצה ללמוד את הדברים, בעזרת השאלות המצורפות.

לאחר הלימוד, כל קבוצה תכין מיצג המביע את הרעיון המרכזי בדברים אותם למדה (ציור, קומיקס, כרזה וכדומה.)

כל קבוצה תציג את התוצר שלה לשאר התלמידים ותסביר אותו. כדאי לתת זמן לשאלות והבהרות.

לסיכום השיעור נערוך סבב בו כל אחד יספר בקצרה תובנה או מחשבה שהתחדשה לו בעקבות הלימוד.

למדנו את פרשת המלך ופרשת ‘משפט המלוכה’ מספר שמואל וניסינו לראות מה עולה מפרשיות אלה לגבי השלטון הרצוי בעיני התורה. בדקנו גישות מסורתיות ומודרניות בשאלה זו תוך התמקדות בשאלת היחס בין השלטון הרצוי לדמוקרטיה המודרנית.