ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נבקש מהתלמידים לתת הגדרה מילונאית למידת הגבורה. מן הסתם כל התלמידים מכירים את המשנה במסכת אבות שאומרת “איזהו גיבור? הכובש את יצרו”, כך שסביר להניח שרוב התלמידים יחפשו הגדרות ברוח המשנה וימצאו את הגבורה לא ככוח פיזי אלא ככוח נפשי של התגברות. בהמשך השיעור נבקש להעמיק יותר בהבנה זו אך כפתיח זו נקודת התחלה טובה. ניתן לתלמידים שמוכנים לשתף בהגדרה שכתבו לומר אותה בקול רם ונתבונן יחד עם התלמידים באוסף דיוקי ההגדרות שהם נתנו לתכונה.
בכיתות שניתן להעמיק עוד קצת בהגדרת הגבורה, אנחנו מציעים לפזר בכיתה את אוסף המקורות החז”ליים המצורף שבכולם ישנה הגדרה כל שהיא לגבורה ששייכת למובן הכובש ועוצר את התפרצות הרגשות והכוחות מלצאת החוצה. נבקש מהתלמידים להסתובב בין המדרשים ולהתיישב ליד מדרש שדיבר אליהם במיוחד.
כל קבוצת תלמידים שהתיישבה ליד מדרש אחד, תתבקש לחשוב עוד קצת על המדרש ולנסות:
לאחר שכל קבוצה יושבת כמה דקות עם המדרש, נבקש מנציגי הקבוצות להקריא את המדרש שבחרו בקול ולתאר קצת את הדיון שעלה אצלם בקבוצה סביב המדרש.
בשלב זה נבקש לקרוא יחד את החלק בתפילת “על הניסים” שאנו מוסיפים בשמונה עשרה ובברכת המזון בימי החנוכה .
נשים לב כי התפילה מעמתת בין חמישה ניגודים:
נבקש מכל תלמיד לבחור מתוך חמשת הניגודים שני ניגודים שמדברים אל ליבו ולנסות ולחשוב על מלחמה פנימית שמתרחשת בתוכו בין שני הניגודים שבחר: בין גיבור לחלש, בין רב למעט, בין טמא לטהור, בין רשע לצדיק ובין זד לעוסק בתורה. כדאי להציע לתלמידים לתת מילים כתובות למלחמה המתרחשת בתוכו: לדוגמא: מי הוא הגיבור שמבקש להשתלט על החלש? כיצד הוא מנסה להשתלט עליו? איזה חיזוקים יכולים לתת לחלש כוח לעמוד בפני הגיבור שנגדו? משימה זו משמעותית הן בהפיכת המלחמה של ימי החנוכה להיות רלוונטית ונוגעת בקיום של האדם כיום והן בהבנה שהעימותים בין טוב לרע מצויים בתוך כל אחד מאיתנו.
במידה והמשימה נשמעת לכם תובענית מידי עבור התלמידים שלכם, אפשר לבצע אותה בקבוצות ולחשוב על “מקרי מבחן” כלליים אצל בני אדם שידגימו כל אחד מהמאבקים הללו.
החל משלב זה אנחנו מציעים שתי אפשרויות כיצד להמשיך את הרעיון של השיעור: אפשרות אחת, פשוטה יותר תוצע לקמן באפשרות א’ של התבוננות, ובה נציע לתלמידים לנסות ולחשוב על מקומות דרושים מהם איפוק וכבישת היצר ולחשוב כיצד הם מפתחים את תכונת הגבורה הזו אצלם. אפשרות אחרת, מורכבת יותר תוצע באפשרות ב’ של התבוננות, ובה נעמיק יותר את מושג הגבורה ונבין שיש גבורה במוכנות להיות חלש.
המילים בהן נפתח ספר ההלכה החשוב ביותר שנכתב לעם ישראל: השולחן ערוך , קשורות גם הם למושג הגבורה .
לפני שנקרא את ההלכה עם התלמידים, נבקש מכל תלמיד לעצום את עיניו ולנסות לחזור אל הרגע הבוקר בו הוא שכב מתחת לשמיכה והשעון מעורר צלצל (או ההורים או כל מנגנון קימה אחר). ניתן לתלמידים להיזכר קצת בחוויה ובתחושה של רגע זה ואז נבקש מכל אחד להגיד משהו שיתאר את הרגע הזה בחיים שלו: כאשר ההכרה נופלת שצריך לצאת מהשמיכה החמה לעוד יום לימודים. סביר להניח שהחוויות יהיו קושי לקום..
נקרא ביחד עם התלמידים את ההלכה הראשונה בשולחן ערוך ונעורר דיון:
נשאל את התלמידים מי בתפילה מקבל את הכינוי “גיבור” ומי מקבל את הכינוי “חלש”? כמובן שהתשובה היא שהתפילה מספרת שהיוונים הם היו הגיבורים והחשמונאים הם היו החלשים. תפילה זו מקשה לכאורה על ההבנה בה פתחנו את השיעור המדייקת שהגבורה איננה תכונה המתארת כוח פיזי ועוצמה חומרית אלא דווקא כוח נפשי “הכובש את יצרו”. סביר להניח שהתשובה הראשונה (ואולי גם הנכונה לפשט המקור) תהיה שהכוונה ל”גיבור” במשמעות הרגילה בה העולם נוהג להשתמש במילה זו: גיבור פיזי.
כאמור, אנחנו מבקשים להטעין את הנקודה הזו במשמעות נוספת: היכולת לוותר, להיות מהנעלבים שאינם עולבים, להיות מבעלי הכוח שלא בהכרח מפגינים אותה החוצה, להיות מהיכולים להתאפק ולכבוש את היצר, לבקש עזרה כשצריך – קשורה ביכולת להיות חלש.
נבקש מכל תלמיד לומר מה מעוררת בו המילה: “להיות חלש”. סביר להניח שההרגשות ינועו סביב מבוכה, רצון להסתיר,
כדאי לחדד את הדמות החלשה כפי שהתלמידים בכיתה תופסים אותה ומכאן לפתוח דיון:
דרך הדיון כדאי לחזור לתפילת “על הניסים” ולהציע להגדיר את החלש שבה כגיבור האמיתי ולהראות לתלמידים כיצד כל המעלות הטובות של הגבורה הנפשית בהן עסקנו בתחילת השיעור קשורות ליכולת המיוחדת הזו: להיות חלש.
נבקש מכל תלמיד לנסות ולכתוב לעצמו כיצד נראה האריה שלו? מה יכול לעזור לו להתגבר ולקום בבוקר או להתגבר כארי ולעשות שאר מעשים שקשים לו?
נבקש מכל תלמיד לנסות ולכתוב לעצמו ארבע נקודות בהן הוא נוטה לחפש להיות חזק למרות שבאופן עמוק הוא חלש בהם. אפשר לשים מוזיקה ברקע כדי לעזור לתלמידים להיות קשובים ומכוונים לתוך עצמם.
פתחנו בשאלה מהי גבורה דרך שאלה פתוחה לתלמידים או מפגש עם מקורות חז”ל בנושא גבורה. לאחר מכן למדנו את החלק העוסק בישועת חנוכה מתוך תפילת “על הניסים”, וראינו כי התפילה מנגידה בין חלש לגיבור. אפשרות אחת היא דיון בגבורה אחרת, בגבורה להיות חלש, באלו שנעלבין ואינן עולבים, באלו שיש להם כח אך הם אינם מפגינים אותן החוצה, אלו שכובשים את היצר, ואלו שמוכנים להיות במקום החלש. אפשרות שנייה היא דיון ב”יתגבר כארי”- ובשאלה מדוע פתח הש”וע את ספרו באופן זה. לבסוף, סיימנו בתרגילי כתיבה המזמינים להתבוננות פנימה- התלמידים כתבו על ה”אריה” שלהם שעוזר להם לקום בבוקר, או שחיפשו בתוך עצמם מקומות שהם מחפשים להיות חזקים אך למעשה הם חלשים בהם.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא