ניתן לפתוח את השיעור עם התרגיל הבא, או לתת אותו כמשימה מקדימה לשיעור:

נבקש מהתלמידים לחקור את מקור שמם ושם משפחתם. כל תלמיד יתבקש להציג בכיתה את שמו ושם משפחתו ולציין מה משמעותו ומה מקורו? האם יש לו שם פרטי נוסף?  האם שם המשפחה עבר שינוי במהלך השנים?

נשאל את התלמידים-

• האם היית אי פעם מחליף את שמך?
• האם היית מחליף או משנה את שם משפחתך?

בשנותיה הראשונות של המדינה, החלה תופעה מקובלת של עברות שמות. נשאל את  התלמידים-

• מי הם -דוד גרין, גולדה מאירסון ושמעון פרסקי? (אלו שמותיהם של דוד בן גוריון, גולדה מאיר ושמעון פרס, לפני שעוברתו)

בתקופת מלחמת העצמאות הוקמה בצה”ל  “ועדת שמות עבריים”, שנועדה להמריץ את החיילים להחליף את שמותיהם הלועזיים בשמות בעלי ניחוח צברי. הוועדה פרסמה באלפי עותקים את החוברת “בחר לך שם עברי!”,  שכללה המלצות לשמות עבריים במקום שמותיהם המקוריים של החיילים והקצינים. (מצורף קטיעם מהחוברת של גדוד מגני השפה. ניתן להציגם בכיתה).

• מדוע יש לאלץ חיילים לעברת את שמותיהם, ולהפרד משמותיהם המקוריים לטובת שמות חדשים?

עברות השמות היה חלק מתהליך “כור ההיתוך” שממשלת ישראל דגלה בו בשנותיה הראשונות של המדינה.  תהליך עברות השמות החל עוד טרם הקמת המדינה ועם הקמתה תפס תאוצה. את תפיסת כור ההיתוך פרס בן-גוריון בנאומו:

“ברגע שהיהודי עולה מעיראק ארצה – הוא נעשה יהודי עיראקי, והדגש הוא על עיראק, וכשיהודי עיראקי ויהודי רומני נפגשים במחנה-עולים אחד או במעברה אחת, הם מרגישים קודם כל ההבדל, המרחק, המחיצה שביניהם. אין הם יכולים לדבר איש אל רעהו, וכל הליכות-חייהם הן שונות. ליהודי הרומני שכנו הוא עיראקי, וליהודי העיראקי שכנו הוא רומני. והוא הדין תימני ופרסי ומרוקני. אין זה ערב-רב – כי לא בנקל (בקלות) ולא במהרה מתערבים זה בזה, אלא זהו מפגש של שבטים שונים ורחוקים זה מזה; ואולי יותר נכון להגיד – אוסף של קרעים שאינם מתאחים, ושרק על ידי התקבצותם יחד בארץ מתגלים ההפרשים (ההבדלים) והתהומות שביניהם”.

בשנת 1933 פרסם יצחק בן צבי, שהיה אז חבר הנהלת ה”וועד הלאומי” בעיתון “דבר” מאמר שמטרתו לעודד את היהודים בארץ לעברת את שמותיהם. בשיעור נקרא מתוך מאמרו, ונעקוב אחר התגובות למאמר זה.

נתלה ברחבי הכיתה תגובות שונות לתופעת “עברות השמות”. כל תגובה תתלה באחת מפינות הכיתה, לצד תיאור קצר של האדם שהגה את אותה הדעה, ותקציר של קורות חייו. בזוגות, יתבקשו התלמידים להתייחס אל כל אחת מן התגובות.

לאחר מכן, יתבקשו התלמידים לכתוב את התגובה האישית שלהם, לתופעת “עברות השמות”:

• מהי דעתו של הכותב בנוגע לתופעת “עברות השמות”? האם הוא בעדה או נגדה?
• צטטו את המשפט המרכזי בדבריו, לדעתכם, המעביר בצורה המדויקת ביותר את דעתו. האם אתם מסכימים עם הכותב?

מקורות שונים:

יצחק בן צבי:

יצחק בן-צבי (1884 –1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל. הסירו את שמות הנכר מתוככם!, דבר,  22 במאי 1933

איתמר בן אב”י:

איתמר (בן-ציון) בן-יהודה (1882 – 1943) הוא “הילד העברי הראשון”, בנו של מחיה השפה העברית אליעזר בן-יהודה, עיתונאי עברי ועסקן ציוני.

עברים מכף רגל ועד ראש: קריאה זאת צריכה להקיף מעתה את כול הישוב כולו, דואר היום, 24 במאי 1933.

משה קלורי (סופר עברי):

על שנוי השמות, דבר, 2 ביוני 1933

יוסי ביילין:

ד״ר יוסף (יוסי) ביילין הוא פוליטיקאי ישראלי ממחנה השמאל. את רוב דרכו הפוליטית עשה במפלגת העבודה, כבן טיפוחיו של שמעון פרס, והיה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. היה יושב ראש מפלגת מרצ-יחד.

איך משכנעים את אדון ירקוני לעבר את שמו, דבר, 12 ביולי 1971

אהרון אפלפלד (סופר ישראלי):

“הייתה רתיעה מכל מה שהוא גלות, כולל החלפת השמות, שקוממה אותי. אם ארווין היה השם שאמא ואבא בחרו לי ואהבו אותו, למה אני חייב להחליפו לאהרן? אצל היהודים לא מורידים שם, אלא מוסיפים שם, למשל אחרי מחלה קשה או סכנה. באותן שנים ההמרה הייתה כורח לאומי. לא לקחו בחשבון שבכריתת השם הישן אתה כורת חלק מפנימיותך”

אבשלום קור (לשונאי):

כולנו נהפוך למור וחן? אבשלום קור לא מודאג (כולל סרטון).

עברות ושמות אתיופיים (סרטון יוטיוב).

נחזור אל הסיפור ממנו יצאו לדיון על עברות שמות ו’כור ההיתוך’:

נבקש מהתלמידים להתייחס אל גיבור הסיפור “תמונות מבית הספר העממי”:

• נסחו את תגובתו של גיבור הסיפור לתהליך “עברות השמות”. ובססו את דעתכם על הכתוב בסיפור.
• כיתבו דיאלוג קצר ביניכם לבין גיבור הסיפור על נושא זה.

פתחנו את השיעור במחקר קטן על שמות המשפחה והשמות הפרטיים של תלמידנו, ושאלנו- האם הייתם רוצים או מוכנים לשנות אותם? משם יצאנו לעיסוק בנושא עברות השמות, הרקע ההיסטורי לנושא, ומדיניות ‘כור ההיתוך’ שהוביל בן גוריון. לאחר מכן דנו בנושא זה באמצעות כתביהם של הוגים ואנשי ציבור מתקופות שונות. סיימנו בחזרה לסיפור ‘תמונות מבית הספר העממי’ ממנו יצאנו לדיון זה, וכתבנו מה הרגיש גיבור הסיפור סביב תהליך עברות שמו.