נשמיע את שירו של אהוד בנאי “השביל הזה מתחיל כאן”. לקראת סוף השיר  ותוך כדי שנכבה את האור, נכריז בחגיגיות: “הגיע זמן לחלום!”.

כל תלמיד יוזמן לבחור מקום נעים ושקט בכיתה (אפשר גם בחוץ בהתאם למזג האויר), וננחה את התלמידים בדימיון מודרך (מובאת הצעה ראשונית, כדאי לעבות כיד הדימיון).

דמיון מודרך: נבקש להרפות את כל השרירים בגוף בזה אחר זה, לדמיין שביל יפה עליו אני פוסע. אני צועד על השביל, מתבונן בנוף עוצר נשימה, בסוף השביל מחכה לי תיבת אוצר . זוהי תיבה מיוחדת ובה מונחת מילה, עצם, המבטאים משאת לב שלי. משהו שאני מאחל לעצמי כבר הרבה זמן- מידה, תכונה, שאיפה (למשל: שמחה, חריצות, לעשות חסד, להגדיל את המעגל החברתי שלי וכד’). לאט ,לאט ננחה את התלמידים לקחת את האוצר הזה בידיהם ולחזור הביתה דרך אותו השביל. נעורר את התלמידים בהדרגה חזרה אל המציאות…

יצירה: על שולחן נניח קרטוני ביצוע במגוון גדלים, צבעי מים, גזרי עיתונים, צבעי עפרון, פנדות, פלסטלינה ועוד. כל תלמיד בקצב שלו יבטא את “האוצר” שמצא על קרטון הביצוע. ניתן לכתוב, לצייר, למרוח בפלסטלינה או כל דרך אחרת.

נשים את התוצרים בצד ונשב במליאה לקראת קריאה משותפת של הסיפור.

לפני קריאת הסיפור נציין כי מדובר בסיפור מסגרת. באם מושג זה לא ידוע, נגדיר אותו:

“סיפור המסגרת הוא הסיפור ה”חיצוני” ביצירה הבנויה במבנה של סיפור בתוך סיפור. הסיפור העיקרי מתוחם על ידי סיפור המסגרת שמציג את הרקע והנסיבות לסיפור העיקרי או את ההקשר שבו הוא מובא. סיפור המסגרת יכול להתרחש בזמן אחר מהסיפור העיקרי ולבוא מפיו של מספר אחר מזה של סיפור הראשי”.

נקרא את הטקסט, ונבקש מהתלמידים לסמן במהלך הקריאה במדגיש את חלקי המסגרת בסיפור:

(לסיפור זה גרסאות רבות  ואנו נעיין בגירסת ר’ שמחה בונים מפשיסחא. גירסה זו בנויה כסיפור מסגרת, המסגרת הפותחת וסוגרת את הסיפור, מתארת את המסר שהצדיק ר’ שמחה בונים מוסר לחסידים אשר נוסעים  אליו בפעם הראשונה. דוקא במפגש הזה, מבקש הרב מתלמידיו להכיר בכך כי האוצר אותו הם מחפשים אצלו נמצא בעצם קרוב אליהם, אפילו בתוכם ממש!).

היה מרגלא בפומיה דהרה”ק (הרב הקדוש) ר’ חנוך העניך מאלכסנדר ז”ל, לומר בשם רבו הרה”ק הרבי ר’ בונם ז”ל שאמר אשר כל אברך בנוסעו פעם הראשון אל הצדיק, ולהסתופף בצל החסידים, צריך לידע המעשה מרבי אייזיק ר’ יעקעליס מקראקוב, שבנה בית כנסת  בקראקוב הנקרא “ר’ אייזיק ר’ יעקעל’ש שוהל” [בית הכנסת] וזהו כי :

הר’ אייזיק ר’ יעקעליש חלם לו כמה פעמים שיסע לפראג, ושם סמוך לחצר המלך תחת הגשר יחפור בארץ וימצא אוצר גדול ויתעשר.

הוא נסע לפראג ובבואו שמה הלך אל הגשר אשר אצל חצר המלך, אבל שם עמדו אנשי חיל ההולכים על המשמר לילה כיום, והיה ירא לחפור בארץ ולחפש במטמונים, אבל מרוב צערו כי עמל כל כך בדרך רחוקה, ועתה ישוב לביתו בחוסר כל, היה הולך כל היום סמוך לגשר אנה ואנה, תפוש במחשבותיו וכשחשכה הלך אל האכסניה לנוח, וביום השני וכן ביום השלישי שוב בא בבוקר בבוקר אל המקום הזה, וטייל שם כל היום, ולפנות ערב הלך לאכסניה.

השר העומד שם בראש אנשי חיל שומרי ראש המלך, בראותו יום יום כי איש יהודי הולך שחוח ותוארו כעני המעוטף בצער ויגון, סובב סובב אצל הגשר כל הימים, קראו אליו ושאלו בדברים רכים מה אתה מחפש ועל מי אתה ממתין זה כמה ימים במקום הזה, סיפר לו כל הענין כי כמה לילות רצופים חלם לו כי כאן טמון אוצר גדול, ולמטרה זאת בא לפראג ברוב עמל וטורח. אז פתח השר את פיו שחוק ואמר לו:” האם היה כדאי שתיסע דרך רחוקה כל כך על ידי  חלום, מי זה אשר יאמין לחלומות, הלוא גם אני בחלומי אמרו לי שאסע לעיר קראקוב ושם נמצא אחד, הנקרא בשמו אייזיק ר’ יעקעליש, ואם אחפור שם בבית היהודי אייזיק ר’ יעקעליש תחת התנור וכירים אז אמצא אוצר גדול, אבל הכי אתן אומן לחלומות אשר שווא ידברו, ולנסוע בשביל זה לקראקוב, ואתה עשית שטות כזה לבא לכאן?”

ויהי כשמוע רבי אייזיק ר’ יעקעליש דברי השר הבין כי עיקר ביאתו לכאן היה למען ישמע דברים אלו ושידע כי האוצר נמצא לא כאן רק בביתו וכי עליו לחפור ולבקש במטמונים בביתו ושם ימצא האוצר. חזר ונסע לביתו וחפש ומצא בביתו תחת התנור וכיריים את האוצר ונתעשר,

ובנה בהונו הבית הכנסת הנודעת בשם “ר’ אייזיק ר’ יעקעליש שוהל”.

כן הדבר כל אברך צריך לידע כי על ידי בואו אל הצדיק והרבי, נתוודע לו שהאוצר אין לו לחפש אצל הרבי רק בביתו, ויהי בנוסעו לביתו שם יחפש ויחפור עד מקום שידו מגעת, ויגעת ומצאת תאמין כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו, אצלו ממש והבן, ודפח”ח [ודברי פי חכם חן].

בסיום הקריאה נאסוף תגובות על הסיפור (מחשבות, תחושות, שאלות ועוד). נוודא שסיפור המסגרת סומן כראוי ונציין שבהמשך נתייחס לקשר בין  הסיפור החיצוני לפנימי.

דמויות: כשהכיתה עודנה יושבת במליאה נחלק דף לכל זוג תלמידים ונבקש מהם למלא את הטבלה.

נאסוף את התשובות ונדגיש כי למרות שגיבור הסיפור והשר הממונה שניהם בעלי חלומות/שאיפות, ישנם הבדלים משמעותיים ביניהם. השר כתפקידו אכן “שומר” אינו מתחדש ואינו מתאמץ להגשמת חלומו. יחסו אל החלום ואל ההולכים לאורו לעגני ומזלזל. ר’ אייזק לעומתו, משקיע מאמץ פיזי ומחשבתי, הולך בתמימות אחרי החלום וקשוב למה שהמציאות מזמנת. על כן הוא הזוכה באוצר דוקא.

סמלים: בסיפור מופיעים סמלים שונים, מקומות , שמות המייצגים מעבר למובנם הפשוט בסיפור. ניתן לתלמידים לאתר את הסמלים, ולאחר מכן נאמר להם לבחור שניים מתוך הסמלים הללו (אוצר,  גשר, תנור וכיריים, בית כנסת) ושינסו להרחיב אודותם:

• מה הם מייצגים?
• אילו תחושות הם מעוררים?
• היכן עוד הם מופיעים?

נסכם את תשובות התלמידים על הלוח.

הסמלים המופיעים בסיפור הם ייצוגים אוניברסליים. נתייחס כאן לשניים מהם, בכיתה ניתן להרחיב על השאר-

הגשר מסמל מעבר ממקום למקום, מקום צר ומאיים שמגן מפני מה שתחתיו ויחד עם זאת דורש אומץ לעלות עליו כדברי ר’ נחמן: “כל העולם כולו גשר צר מאוד והכלל שלא יתפחד כלל”

האוצר הוא שם קוד לכל משאלות בני האדם. מי לא חפץ למוצאו? מיהו העשיר הזוכה בו?  גם הוא מופיע באינספור סיפורי ילדות ואגדות ומעורר נשיכה עזה אצל כולנו.

נחלק את הכיתה לקבוצות כך שבכל קבוצה יהיו שלושה תלמידים. תלמיד אחד ישתף בחלומו והשניים האחרים יעזרו לו בהקשבה פעילה- תחילה התלמיד שהתנדב יציג את התוצר האומנותי שלו ללא מילים, והשניים האחרים ינסו לנחש/ להבין מה היה האוצר שמצא, מהי משאלת הלב שלו. לאחר מכן, ה”חולם” יגיב לדברים ששמע וידייק את חבריו בהתאם.

כעת בעזרת שאלות מנחות  (אשר ניתן  לכתוב מראש  בצורת  קלפים/ כרטיסיות) יסייעו התלמידים לאותו תלמיד לעבד את החלום שלו:

• מהי השאיפה שלך?
• תחת איזה גשר נמצאת משאלתך? מי מהווה מודל בשבילך במימוש שאיפתך?
• מי/ מה הם “השומרים” שלך? מי מעכב בידייך להגיע לאוצר?
• כיצד תרגיש כשתמצא את האוצר? מה תעשה בו?
• מיהו השר שלך? מי יכול לעזור לך לגלות את האוצר?

חשוב, לאפשר גם שיח חופשי וזורם בנוסף לשאלות המנחות.

התלמיד ה’חולם’, יפנה לשני התלמידים האחרים:

• מתוך היכרותכם איתי , מה בי יכול לעזור לי להגיע לשאיפה? מה בסביבה הקרובה שלי/ בבית שלי יכול לקדם אותי?

נתכנס חזרה לישיבה במעגל. נבקש לשתף בחוויה / תובנה שאספנו במהלך השיעור. עם איזה אוצר אנחנו יוצאים.

בחלק זה המורה ישמש כמנחה וישים לב שהיתה התייחסות לכל אבני הדרך של השיעור (השיר, הסיפור, החוויה  האישית, החוויה הקבוצתית, וכו’).

את התוצרים האומנותיים מומלץ לתלות בכיתה. לוח השראה…

סגירה שהיא פתיחה:

• איזה מידע חיוני מובא בסיפור החיצוני?
• מדוע לדעתכם דוקא זה היה המסר של ר’ שמחה בונים מפשיסחא לחסידיו?

הצעה לעבודת בית:

ניתן לבחור אחת מתוך שתי האפשרויות הבאות או לאפשר לתלמידים לבחור מבין השתיים.

1. כתוב מכתב הממוען לשר הממונה על השומרים, מנק’ מבטו של ר’ אייזיק לאחר שמצא את האוצר בביתו. ניתן להגיש את המכתב במעטפה עם בול מעוצב כיד הדימיון….
2. סמן במדגיש את שם הגיבור  – ר’ אייזיק –  בכל איזכור שלו בטקסט. כמה פעמים הוא מוזכר? מדוע לדעתך מופיע שמו פעמים רבות כל כך? מה משמעות הדבר?

פתחנו בתרגיל בדמיון מודרך המוביל ל’מציאה’ של אוצר וביטוי שלו בדרך יצירתית. משם המשכנו לקריאת הסיפור ‘האוצר מתחת לגשר’ עם דגש על סיפור המסגרת ותפקידו. לאחר מכן דנו בשתי הדמויות בסיפור ובהבדלים ביניהן, ובסמלים המופיעים ביצירה ובמשמעותם. בתום הלימוד, חזרנו ליצירה איתה פתחנו את השיעור, ועבדנו בקבוצות קטנות בו פיענחו התלמידים את החלום של אחד מהם.