שלום דוד איזה רעיון מקסים... שיהיה בהצלחה. לגבי יחידת הלימוד- הכיוון של "רך כקנה.." הוא יפה אבל נראה לי שזה יהיה קצת מורכב ללמד אותו בהקשר של המדרש כי הוא נתון לפרשנות (האם רבי אליעזר מדבר על עצמו או על המכוער) וזה יכול קצת לסבך את העניינים... מצרפת כאן שתי הצעות ללימוד- אחת על המשנה באבות: "ר' שמעון אומר: המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר: מה נאה אילן זה, מה נאה ניר זה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו" הפרשנות החסידית למשנה זו היא שמי שרואה את ההתבוננות וההתפעלות מהטבע כהפסקה מהלימוד- מתחייב בנפשו. ההתפעלות מהבריאה צריכה להיות חלק מהדבקות בה'. ויש שם גם דברים יפים של הרב עמיטל על כך. אני מצרפת הכל בקובץ תראו מה מתאים לכם. בעקבות הלימוד אפשר אולי שכל אחד ימצא משהו אחד שהוא רואה כעת בטבע, קטן או גדול, קרוב או רחוק, שהוא רוצה לומר עליו תודה, או שהוא רוצה להתפעל ממנו בקול ולתאר מה מופלא בו- לפקוח את העיניים אל מול הפלא שאנחנו רואים בשגרה כברור מאליו (אפשר בהקשר הזה גם להשמיע או לחלק את שירה של לאה גולדברג "למדני אלוקי ברך והתפלל...") אפשרות שניה היא לעשות לימוד סביב "כי האדם עץ השדה" ולהתבונן בדמיון שבינינו לבין העץ. בכוחות הצמיחה הטבעיים שבאדם, בשורשים, בפירות... גם זה מצורף בקובץ. הלימוד הזה מעורר את התלמידים לשאלות כמו- מהם השורשים שלי, במה צמחתי בתקופה האחרונה, מה מפריע לי לגדול, איזה פירות הייתי רוצה לראות בזמן הקרוב... שיהיה בהצלחה וטו בשבט שמח רעות קבצים מצורפים: קובץ 1 קובץ 2