פרק המפקיד

פרק המפקיד

שלום רב קצת קשה לענות באופן כללי, כדי להציע הצעות להפנמה צריך לדעת היטב מה בדיוק נלמד וכו'. בנוסף, גיל התלמידים הוא כזה שבדרך כלל עיקר העניין הוא בהבנת הגמרא, ברכישת המיומנות, וביכולת להפנים את השיח של הגמרא ואת משמעותו עוד לפני התוכן. על גבי זה, בקצרה, שני כיוונים שאפשר ללכת בהם. מקווה שהם יפתחו לך משהו, ואם תרצה, אשמח להרחיב בהם עוד (אפשר לקחת אותם כ'אבות טיפוס'): מושגים בסיסיים: כיוון אחד הוא לגעת במושגים בסיסיים ובמשמעותם, מושגים כמו שמירה, אחריות, שבועה. המושגים הללו נמצאים בחלל המשנה והגמרא, ובהחלט אפשר לעבוד איתם עם הילדים גם בעולם שלהם. למשל - כשאדם לוקח אחריות על משהו, מה זה אומר? למה הוא מתחייב? היכן בחיי אני לוקח אחריות (על עצמי, על האחים הקטנים שלי, על הרצונות שלי, על ההחלטות שלי...). אפשר לעשות את זה באמצעות שאלה ישירה בכיתה, ואפשר גם לעבוד בזוגות. מציע, אם מאמצים את הכיוון הזה, שהשאלות יהיו ממוקדות ופשוטות. באופן דומה אפשר לעבוד עם מושג השבועה - מה זה אומר שאני נשבע? מה המשמעות של זה שבשיחה עם חבר אני מוציא משהו מהפה? מתחייב על משהו? ויותר מכך - כיצד אני צריך להתייחס לדיבור של אחר? (השבועה מלמדת שאדם שנשבע זוכה לאמון המערכת המשפטית. יש כאן מצד אחד התייחסות של האדם למילותיו בהנחה שלא יעז לומר דבר שאינו נכון, בשבועה, ובה בעת התייחסות של הזולת והמערכת המשפטית למילותיו כמשכנעות ומייצגות אמת). אפשר להתקדם מכאן לתיאור חברה שבה מאמינים אחד לשני (בכיתה, בין חברים). מה זה מחייב כל אחד? בשני הנושאים הקודמים, כמו גם בנושאים אחרים, אפשר ללכת למחוזות יצירתיים יותר - הכל תלוי בכיתה ובמורה. כך, למשל, אפשר לבקש מהתלמידים המתאימים לכך להמחיז סיפור מחייהם בו אדם היה אחראי/ לא היה אחראי, או לצייר דו שיח של שני אנשים שהאחד נשבע והשני מאמין לו. מושגים מתקדמים לעתים, נתקלים בסוגיה במושגים שאינם בסיסיים, אבל אפשר לעבוד איתם גם כן. כך למשל, בעמוד הראשון עולה המשמעות של הטורח (גורם להקנאת כפל). זה פתח לדיבור בכיתה ולהפנמה - למה ומתי העובדה שאדם טורח במשהו הופכת אותו ליותר 'שלו'. אפשר פשוט לטרוח ביחד במשהו בכיתה ולדון אח"כ ביחס שלנו אליו... ומכאן לצאת (ולהיכנס) אל חיי התלמידים - כל אחד יציין היכן הוא טורח ומה הוא קונה בעקבות זאת, ואולי לעשות תרגיל של שבוע, שבו מחליטים לטרוח במשהו (ביחד/ לבד?) ולבדוק האם ומה קנינו בעקבות זאת... (בשאיפה שאת הכפל) דוגמה נוספת - האם אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. הדיון בגמרא הוא מופשט והלכתי, אבל יש כאן שאלה שיכולה להתחבר לחיים של התלמידים, עד כמה משהו שעוד לא קרה הוא 'בידיים שלנו', עד כמה אנחנו יכולים/ צריכים לדמיין ולבנות בניינים על משהו שעוד לא התרחש. נראה לי שזה מאפיין שיכול להיות רלוונטי לחיים של הילדים בגיל הביניים - משהו בהתבגרות מלמד להיות קונקרטי ופחות 'מדמיין'. ומאידך - למה לא לדמיין בעצם? מכאן אפשר לצאת לעבודה אישית ולכתיבה של 'דברים שלא באו לעולם וכבר חשתי שהם שלי', או תרגילים אחרים. מקווה שהועלתי אורי