שלום חביבה אחד הדברים שבולטים לי בסיפור מגדל בבל הוא ריבוי האופציות הפרשניות לסיפור זה. מדובר בתשעה פסוקים בלבד, פרשיה קצרה ביותר, שטומנת בחובה סיפור שלם. לי נראה שבלימוד מעין זה הפסוקים עצמם צריכים לקבל את מרכז הבמה, וזה יכול להיות ממש לימוד מרתק. השאלה הגדולה העולה מעיון בפשט הפסוקים היא מה היה חטאם של בני דור הפלגה? לכאורה לא ברור מה העלה את קצפו של הקב"ה עליהם וגרם לו להפיץ אותם ברחבי הארץ. בקריאה ראשונית נראה כאילו הם בסך הכל רצו לבנות עיר. רק קריאה מדוקדקת יכולה להעלות רמזים שונים להבנה מה היה לא בסדר, במוטיבציות או במעשים. אפשרות אחת לפתיחת השיעור היא לקרוא את הפסוקים בקריאה איטית, ואז לבקש מהן להיכנס לדמותו של מישהו בן דור הפלגה, שחי באותה ארץ שנער, לדמיין מיהו- ילד? מבוגר? זקן? איש? אישה? לראות אותו בעיני רוחן ולתת לו קול. להזמין אותן לכתוב את מחשבותיה של אותה דמות לאחר שה' הפיץ אותם בכל הארץ. לדמיין איפה היא נמצאת, מה היא עושה, מהן מחשבותיה? לכתוב מונולוג של אותה דמות. לאחר הכתיבה להזמין מי שרוצה לשתף ולהקריא, ואני מניחה שהכתיבה תעלה גם את התהייה על מה יצא כעסו של הקב"ה וגם אולי כיוונים לתשובה, שאחר כך תוכלו לפתח בהעמקה בדברי הפרשנים השונים. אפשרות אחרת, מכיוון שמדובר בקבוצה של מורות וגננות, אפשר אולי לקרוא יחד את הפסוקים, ואז לבקש משלוש- ארבע מתנדבות לספר את הסיפור כפי שהיו מספרות אותו לילדים, ולבחון את ההבדלים בין הסיפורים, להבין מה גרם לכל אחת לספר את הסיפור כפי שסיפרה והאם הדברים מעוגנים בפסוקים. לגבי סיכום השיעור, אם באמת תלכי בדרך של העלאת מגוון אפשרויות להסבר החטא, יכול להיות מעניין בסיום השיעור לנסח במילה אחת או שתיים כל כיוון פרשני (למשל: מרידה, הסתגרות, גאווה, חוסר אמון, התרחקות מהטבע, ניוון מוסרי ורוחני, עדריות...) ולבקש מכל אחת לבחור מילה אחת, שתשמש ככותרת, ולצייר את מגדל בבל לאור אותה פרשנות. הציור יכול להיות של מגדל ממש, שיבטא בצורתו את מהות החטא, או להיות מופשט או מטאפורי. אני מצרפת קובץ של שיעור (שנמצא באתר) ובו כעשרה פירושים שונים לחטא. מעניין מאד גם לראות על איזו מילה/ מילים בפסוקים נשען כל אחד מהפירושים. ברכה והצלחה וכל טוב רעות קבצים מצורפים: קובץ 1