נציע מודל לבניית שיעור שבמרכזו נמצא לב השיעור, ממנו נובע העיסוק בגוף השיעור- המפגש וההתבוננות בטקסט הנלמד, וכן פתיחת השיעור וסגירתו- ההפנמה.

על הלב הפועם בכל שיעור

על יצירת שיח מלב אל לב בחבורה ועל שלבי השיח

לכל אחד האות שלו בתורה, שקוראת לו, מאותתת אליו ברמיזות, מאירה אליו פניה או מסתתרת מפניו, שיחפש אחריה וכשימצאנה ירגיש: בית. רק המפגש יוצר מילה. נותן פשר, מפרה. האות שלי, האות שלך, בדיאלוג, בדילוג, נגלה עולמות, נכתוב סיפור: יחד. (מתוך המאמר)

מאמר היוצא מן ההנחה כי האדם שמסוגל ללמד את רעהו, הוא זה המלווה את הלומד בתהליך הלמידה, שמקורו, והמוטיבציה שלו, נמצאים אצל הלומד. מהם, אם כן, המיומנויות והכישורים הנדרשים על מנת להפוך לכזה?

הצעה למהלך לימודי קבוע של לימוד תורה באופן דיאלוגי ומשיב רוח.

מאמר זה עוסק בשאלות - האמנם נקנית תורה רק בחבורה? מהם היתרונות של צורת למידה זו? מה משמעות הדברים למעשה החינוכי בימינו? על ההפריה ההדדית, היצירה החדשה בעקבות הלימוד, ועוד...

מאמר מקיף וממצה על ערכו העצום של הדיאלוג החינוכי והאינטימי בין מורה לתלמידו, מתוך התפיסה כי חינוך אינו מסתפק רק בידע פורמלי ובשיעורים לבחינות הבגרות, אלא כולל היבטים מורכבים ומגוונים של תרבות דיבור ושיח, אינטליגנציה רגשית ושליטה עצמית, התנסות בחֵירות ובאחריות, פתיחות דעת וגמישות מחשבתית, השכלה רחבה וחשיבה אוטונומית וביקורתית, פלורליזם וסובלנות, ומחויבות ערכית עליונה לכבוד האדם ולשוויון ערך האדם.

מאמר זה מציע דרכים ליצירת דיאלוגים משמעותיים בין המורים לתלמידים, וטוען כי הטמעתם המושכלת - כדרך חיים בעבודתם היומיומית של המורים - עשויה לתרום רבות לשיפור תפקודם של התלמידים, לקידום רווחתם הנפשית בביה"ס ולחיזוק הדימוי המקצועי של המורים. המאמר מביא דוגמאות והנחיות ליצירת דיאלוג זה, על ידי חדר מורים לומד, שיחות אישיות ומכתב המחנך.

המאמר עוסק בחשיבות של עריכת תיאום ציפיות כשלב מקדים לעבודה עם קבוצה, מצביע על העקרונות המנחים ביצירת הסכם עם קבוצה, ובסוף מציע רעיונות לתרגילים ומשחקים ליצירת תיאום ציפיות עם הקבוצה.

המאמר עוסק במאפיינים הנדרשים למנחה הקבוצה, בגבולות כוחו וסמכותו, ובסגנונות הנחיה שונים הנובעים מאישיותו הייחודית של המנחה.

דרך עיון בסוגיה בירושלמי מועד קטן העוסקת באבלות על תלמיד חכם, מעלה המאמר קווים לדמות הרב וליחסי רב ותלמיד.

סיכום של שנת פעילות של בית מדרש רב תחומי לתורה שבעל פה ואמנות, שפעל כתוכנית בחירה לכיתות י' בביה"ס פלך קרית עקרון.

מספר קווים לאופיו של הדיאלוג- כגון: הקשבה, חוסר שיפוטיות, ריבוי פנים ונקודות מבט, יצירת חכמה קולקטיבית- שיתופית ועוד.