מפגש לקראת יום השנה למלחמת "חרבות ברזל"

לפניכם הצעה לפעילות עבור פתיחת שנת הלימודים שבה התלמידים יסכמו את החוויות שלהם מהחופש הגדול ויציגו את הציפיות שלהם מהשנה הקרובה. הפעילות מפורטת במסמך הנמצא תחת הלשונית "הרחבות".

בשיעור זה התלמידים ילמדו את הלכות הדלקת נרות חנוכה מתוך הספר קיצור שולחן ערוך מקור חיים ובעקבותיו יכירו את הביטוי "מוסיף והולך". בעקבות דברי הרבי מלובביץ', יחשבו התלמידים על הדרך שבה הם יכולים להוסיף אור בעולם ויכינו תוצר שבאמצעותו יציבו לעצמם מטרות טובות ויעקבו אחר צעדיהם לצורך הגשמתן.

בעקבות סיפורו של רבי נחמן מברסלב, 'תבואה משוגעת', נטייל בין ערמות של תבואה ומשמעויותיהן השונות, נתבונן במשוגעים, בשיגעון ובסימנים שונים בעולם, וננסה להבין מה קורה בעולם שהשתגע.

תקופת העקירה מגוש קטיף הייתה קשה מנשוא לאנשים רבים, אולם תושבי הגוש נשאו בעיקר הקושי. בשיעור אנו מנסים לבחון את ההתנהלות של איש נעלה – הרב אלישע וישלצקי ז"ל – באותה תקופה ולאחריה, לאור המושג 'עימו אנוכי בצרה', לצד התבוננות בתחילת השליחות של משה רבנו.

במפגש זה נעמוד על הדברים המעוררים בנו אהבה למקום מסוים דרך המפגש עם יופיו ואופיו המיוחד של גוש קטיף. נבחן סיבות אובייקטיביות וסובייקטיביות הגורמות לנו "להתאהב" באזור, בבית, ביישוב. נברר כיצד ומדוע נעשה מקום אהוב על יושביו, ומה מייחד ומייפה את המקומות שאנחנו גרים בהם.

בשיעור ניפגש בלימוד שיש בו אש להבה, ונדון בשתי התייחסויות ללימוד מסוג זה - כיבוי או ליבוי.

שיעור לרגל יום מורשת גוש קטיף. נכתב בשיתוף מרכז קטיף.

מהי מחאה חברתית, ומהן צורות המחאה האפשריות? איזה כוחות נדרשים מאיתנו על מנת למחות ולפעול בעבור דבר מסוים, ועבור מה אנחנו מוכנים לעשות זאת?

מעשה החסד ככוח מניע ומצמיח הן מבחינה אישית והן מבחינה לאומית, על פי ההסתכלות במגילת רות ובחסדים השזורים בה.

על רקע עיון קצר בהיסטוריה של עם ישראל, נחשוב - מהי המשמעות של הקמת מדינה יהודית?

מתוך הלימוד של הפיוט "דיינו", העוסק בהודיה לקב"ה על כל הטובות שגמל איתנו, נלמד גם אנחנו כיצד להודות על הטוב בחיינו בדרכים שונות.

בשיעור זה נכיר את הפיוט מעוז צור, נלמד דרך עיון במילים את מהות השיר ומשמעותו ונחשוב על הקשר שלו אלינו היום.